יום שלישי, 24 בנובמבר 2009

מבט פילוסופי על "אבודים" ועל מושג ה'אבידות'

פוסט אורח של סיוון כהן אשר כתבה את התזה שלה בפילוספיה על אבודים. לקריאת התזה המלאה באתר שלה.



נדמה לי שכל מעריץ "אבודים" אמיתי עם זיקה כלשהי לפילוסופיה יסכים עם הטענה שאבודים היא מכלול פילוסופי שלם במסווה של סדרה הוליוודית.

הרי מאז ומתמיד הבינו כי ניתן ללמד אודות העולם וניתן לחוות אותו.

מבלי להוריד מכבודה או חשיבותה של חווית הלמידה, ניתן לטעון כי החוויה הפילוסופית שהועברה, בעבר באמצעות הספרות, ובהווה באמצעות המדיה הדיגיטלית, משאירה לעיתים חותם גדול יותר ומעבירה את המסר הפילוסופי בדרך חזקה יותר.


יוצרי הסדרה "אבודים" – "Lost" הבינו את חשיבות העברת החוויה הפילוסופית, ממש כפי שהבינו קודמיהם, היוצרים של עליסה בארץ הפלאות, הקוסם מארץ עוץ, מסעות גוליבר, האודיסאה, רובינזון קרוזו ועוד.

בכל הספרים הללו כל גיבור עבר תלאות וייסורים על מנת לחזור הבייתה, להיות בדרך, ולהפסיק להיות אבוד.

באבודים קורה מצב קצת אבסורד. כולם נמצאים במצב 'אבוד' תמידי. הדמויות אינן 'אבודות', רק בהגיעם לאי. כל דמות הייתה 'אבודה' עוד קודם.


היינו מצפים שכאשר הם יחזרו הבייתה הם יפסיקו לחוש 'אבודים' אך גם זה לא קורה. יתרה מכן, הקהל הצופה ב'אבידותם' של גיבורי הסדרה, הן באי והן מחוצה לו, נמצא בדיוק באותו מצב 'אבידות' כביכול. ה'אבידות' המתחילה ברזי העלילה, רק מתגברת ככל שהסדרה מתקדמת.


ומה עם האי עצמו? מבחינה מטאפיסית ניתן לטעון שלהיות אבוד זה להיות במצב מטאפיסי פגום, חלקי. אבל האי נמצא במצב מטאפיסי שלם רק כאשר הוא אבוד!!

מכיוון שלא ניתן לטעון שאבידות היא מצב קבוע שכן, השכל הישר מורה שלהיות אבוד זה משהו זמני, משהו שקורה ואז מפסיק לקרות, – הבנתי שיוצרי הסדרה מנסים ללמד אותנו משהו על המושג.


לאחר חקירה קצרה של שמות הדמויות, בה גיליתי שכמעט כל דמות קרויה על שם של פילוסוף, מדען, סופר ואפילו דמויות מספרים מפורסמים (ג'ון לוק, ז'אן ז'אק רוסו, דזמונד דיוויד יום, קלייב סטייפלס לואיס, הנרי גייל ועוד) ולאחר שאיתרתי את הנושאים הפילוסופיים העיקריים הבאים לידי ביטוי בעלילת הסדרה (מוסר סובייקטיבי, אחרות, המצב הטבעי לעומת המצב המדיני, מדע לעומת אמונה וכו) – הבנתי שהמצע הפילוסופי בסדרה איתן ושאני מתמודדת מול יריב ראוי היודע פילוסופיה על בוריה. לכן ניסיתי להבין מה בעצם הפריע ליוצרים, נגד מה הם יצאו? שכן כל חקירה פילוסופית מתחילה במשהו שהפריע למישהו.


אחת ההנחות יסוד הקלאסיות שלדעתי כולנו לקוחים כמובן מאליו ואיתו יש ליוצרים בעיה גדולה היא ש'אבידות' נשענת במובן מסוים על קיומו של זמן ליניארי. כלומר (ואנסה לא לתסבך יותר מדי את העניין), זמן ליניארי הוא תנאי הכרחי לסיבתיות שכן (לפי התפיסה הקלאסית) תוצאות אינן יכולות להקדים בזמן את סיבותיהן. זמן הוא גם תנאי הכרחי לזכרון שכן ללא 'עבר' אדם לא יכול לצבור זכרונות. הפילוסוף ג'ון לוק טען שזכרון יוצר זהות, שכן זיכרון מאפשר לנו ליצור רצף תודעתי אשר תלוי בקיומו של מושג הזמן. מהרגע שישנה הכרה בזהות, קרי מרגע שמכירים ב'אני', ישנה היכולת לספר סיפור 'אודותיי', לראות את העולם כמקום בו קורים 'לי' דברים. מתוך מושג הזהות אפשר לטעון כי ישנה המחשבה על מקומי וזמני במרחב. כלומר, אני X, זוכרת את עצמי ככזה וכזה, ושייכת למקום זה וזה בזמן זה וזה - על כן ישנה ציפיה ליציבות.


המצאות וקיום במקום ובזמן הנתפשים כשלך הינם חלק מהתנאים להחשב כ'נמצא' – כלא אבוד.


אז מה היוצרים עשו?

הם פשוט עשו מניפולציה על מושג הזמן ומשם מתחילים לחקור מחדש את מושג ה'אבידות'. כלומר הם בוחנים מה קורה כאשר מוציאים את פונקציית הזמן מהמשוואה.

מה שיפה זה שהם עושים את זה בכל כל הרבה רמות עד שקשה להבחין במהלך.

כלומר, הם מזיזים את הדמויות ואת האי בזמן, פיזית ותודעתית. הם מראים איך הזמן עובד אחרת באי, והכי חשוב הם חושפים את צופים למידע בעזרת קפיצות אקראיות בזמן.


ואז באמת מתחילה הפילוסופיה – שכן מבחינה אפיסטמית, אנחנו כצופים יחד עם גיבורי בסדרה נמצאים בחוסר ידיעה מתמיד, בבלבול, ובעיקר – בחוסר יכולת לאחוז באיזושהי מתודה פרשנית, בכלי עבודה קוהרנטיים, כיון שהם מופרכים כל פעם מחדש. הגיבורים יודעים ידיעה מסוימת ואז הידיעה מתמוססת. לכן הם מטילים ספק, הספק מתחיל תהליך של כביכול הליכה לאיבוד בין מה שידעתי בעבר – המוכר, לבין מה שאני עתיד לדעת. איתם נמצאים לאורך כל הידע הצופים, אשר מגיעים לדרך ללא מוצא שוב שוב בניסיון לרכוש ידע על ידי שימוש בכלים קוהרנטיים. אנו נאלצים לעבור שדרוג, התאמה מחדש, בדיקה. כך שאנו – והדמויות – מוצאים את עצמנו במערבולת אפיסטמית בלתי פוסקת ומרובת רבדים.


עד מהרה, מסתבר לנו כי לא ניתן להבין, לא ניתן לדעת, גם אם שמים לב מאוד טוב לפרטים. גם אם רואים את הסדרה שוב ושוב בניסיון לעלות על רמזים, גם אם מתחברים לאתרים שכל עסקנם הם להוות פלטפורמה לתאוריות שונות של הצופים, בתקווה שאולי אם נחבר יחד את כל ידיעתנו נוכל להבין ולעזור אחד לשני לצאת מהמצב המתמיד של הבלבול והאבידות אליה הגענו.


על כן ועד כמה שאני יכולה להבין מהפילוסופיה הנגזרת מהסדרה, המועברת דרך החוויה הפילוסופית – ישנו ניסיון להניח הנחת יסוד חדשה בדבר 'אבידות':

תפישה זו באה לטעון כי אולי, זו טעות בכלל לנסות לצאת ממצב ה'אבידות' הזו לכאורה. אולי החלוקה של אבוד \ נמצא \ בדרך - לא קיימת.

אולי לא ניתן ללכת לאיבוד כי מלכתחילה לא הייתה דרך ללכת ממנה לאיבוד.


הספרים עליהם כולנו גדלנו, אותם ספרים שהזכרתי בתחילת העבודה המספרים על הגיבור אשר נסחף בים, או ביתו הועף לארץ אחרת, או נפל דרך מחילה לעולם הפוך, האם אותם הגיבורים בספרים אלו היו במקור שלמים, ובשלב מסוים הלכו לאיבוד ורק ביקשו להמצא?

האם כל עוד אתה לא בבית, במקום המוכר, בזמן המוכר, במצב של ידיעה – אתה אבוד?

אך מה שמעניין יותר מכל הוא מצב האבידות של הצופים בסדרה. בדומה לסבסטיאן "בסיפור שאינו נגמר", אנו כצופים מלווים את הגיבורים באבידותם לכאורה לאורך כל הסדרה, מתחבטים יחד איתם ונמצאים איתם במצב ה'מיוסר' של אבידותם.

אותו מצב מיוסר נמצא בגלל המתח בין מה שיש - המצוי, לרצון למה שאני רוצה שיהיה - הרצוי.


בתרגום לשפת האי - ה'יש' הוא לצורך העניין הימצאותי באי ומה שאני רוצה זה להיות בבית (ולהיפך). דוגמא נוספת, "היש" הוא מציאות בה יש להקליד סדרה של מספרים לתוך מחשב כל 108 דקות על מנת להציל את העולם, והרצון הוא לדעת מה הסיבה הרציונליסטית לפעולה זו.


אבל אולי אל להם להיות מיוסרים באבידותם כלל ועיקר. אם משנים את הפרספקטיבה ומבינים כי המתח בין הדברים הללו מתמוסס – בין המצוי לרצוי, כלומר, לא יהיה מתח בין הרצון להיות בבית לבין הימצאותי באי, ולא יהיה מתח בין פעולת ההקלדה להבנה הרציונליסטית של הפעולה, ניתן יהיה לטעון שמצב האבידות עצמו התמוסס.

אולי אין בכלל דרך. לא דרכה של המדע ולא דרכה של אמונה. אין גורל ואין סיבתיות.

מה שיש, זה מספר בלתי מוגבל של אפשרויות. רק אחת מבין כל האפשרויות האלו קרתה. הסיכוי שאפשרות זו קרתה שווה לסיכוי שכל אפשרות אחרת תקרה, אך היא זו שקרתה ועל כן זו האפשרות שהייתה "אמורה" לקרות. לא מבחינת גורל, לא מבחינת דהארמה ולא מבחינת ייעוד. היכן שאתה נמצא זה היכן שאתה צריך להימצא.


כשאין דרך מלכתחילה, אין אפשרות לאבד את הדרך ולכן אין אפשרות ללכת לאיבוד.

אם אין אפשרות להוכיח את קיומה של דרך, לא דרכה של דת ולא דרכה של מדע, אז המושג "אבידות" מאבד כל משמעות.

אתה לא יכול לאבד את הדרך אם אין דרך לאבד מלכתחילה.

יום ראשון, 15 בנובמבר 2009

אבודים מחדש - סיכום עונה 2


הסתיימה הצפייה מחדש של עונה 2. עונה 2 התרכזה בעיקר בצוהר, או הברבור, שהתגלה בעונה 1. הזנביים הופכים לדמויות קבועות. זו עונה מאוד ייחודית של הסדרה ומלאה בטוויסטים בעלילה, ומתחילה הרבה מוטיבים דתיים. נחשף מידע נוסף בנוגע לאחרים, המפלצת ויוזמת דהארמה. סצנת הפתיחה, אחת הטובות שנראו בטלוויזיה, נותנת לנו מבט ראשון על תחנת הברבור, אותה תחנה אשר קורסת פנימה בפרק האחרון של העונה. אלו הנקודות המעניינות שעלו בסקירה השבועית.

פרק 1 - איש מדע, איש אמונה
לוק: למעשה, אתה צודק. הדבר הבטוח ביותר הוא להישאר כאן -- לחכות לבוקר -- לחכות לאחרים האלו, לראות אם הם יופיעו -- לחכות שהבחורים האמיצים על הרפסודה יביאו עזרה -- אבל אני, התעייפתי מלחכות.

בתחילתו של הפרק אנחנו רואים אדם לא מזוהה המתעורר במקום שנראה רגיל לחלוטין, ואנחנו בטוחים למעשה שמדובר על פלאשבק מחוץ לאי. כאן מתחילה מסורת של פתיחת עונות, אנחנו חושבים שהסצנה נמצאת במקום אחד, ומגלים לאחר זמן קצר שזה בכלל משהו אחר. בפרק הזה אנחנו מגלים שדזמונד נמצא בבונקר תת-קרקעי, והפיצוץ של הדינמיט מרעיד אותו, וחושף את העובדה הזו. בעונה 3 למשל, אנחנו רואים את ג'ולייט, ואת "כפר האחרים" (הצריפים), ולאט לאט אנחנו מבינים, שוב, שמדובר על מקום שנמצא על האי. צפו לרעיון דומה גם בעונה ה-6, אם כי ה"גילוי" שם אולי יתארך לפרק-שניים.

פרק 2 - נסחפים בזרם
ג'ין: אחרים! אחרים! אחרים!

כולם יודעים על הלוגו של דהארמה שמופיע על הכריש, נכון?? אז הלוגו הוא של המקדש...

פרק 3 - התמצאות
דזמונד: קלווין -- הוא בא בריצה מתוך הג'ונגל -- מהר, מהר, בוא איתי. הוא הביא אותי לכאן למטה. הדבר הראשון שהוא עושה, הוא לוחץ על הכפתור, ואז זה מפסיק. מה כל זה היה, אני אומר. בסך הכל להציל את העולם, הוא אומר.
ג'ק: להציל את העולם?
דזמונד: המילים שלו, לא שלי. אז התחלתי ללחוץ על הכפתור גם. והצלנו את העולם יחדיו זמן מה, וזה היה נפלא. אז קלווין מת, והנה אני עכשיו לבד. הסוף.

ככל הנראה צ'אנג מדבר על אותה התקרית שראינו בסוף עונה 5, בייחוד לאור היד התותבת שלו. כלומר, ג'ק וחבריו לא מנעו את התקרית אלא יצרו אותה! ומה שקרה, קרה.

פרק 4 - כולם שונאים את הוגו
סוייר: נפלא. אני מניח שנוכל לתבוע את אושיאניק כולנו ביחד.

ההערה של סעיד בנוגע לצ'רנוביל. באמת ידוע שבתקרית התפוצצה פצצה גרעינית. עוד פרט שהיוצרים שתלו כבר בעונה 2, והתבהר רק בסוף עונה 5. בגלל העובדה הזו, במהלך עונה 5, ברגע שנחשפה פצצת המימן, הרבה שיערו שהיא תהיה מעורבת בתקרית.

פרק 5 - ...ונמצא
לוק: אני לא אבוד יותר.

אחת הסצנות הקלאסיות מתרחשות בפרק הזה, כאשר ג'ין ואקו מתחבאים ביער ורואים את האחרים עוברים, בין השאר עם ילד נושא דובי קשור לרצועה.

פרק 6 - ננטשה
שאנון: אני ראיתי את וולט!

המוות של אדם רות'רפורד נראה כבר מהזווית של ג'ק בפרק ה-1 של העונה, "איש מדע, איש אמונה", כמו שראינו שם, ג'ק אחראי בעקיפין למוות של אדם בגלל שהוא בחר לטפל בשרה.

פרק 7 - 48 הימים האחרים
בון: הלו? אנחנו הניצולים מההתרסקות של טיסה 815 של אושיאניק. אנא אשר.
ברנרד: אנחנו הניצולים של טיסה 815!


קיבלנו הרבה רמזים לגבי מה שקרה לזנביים (הגופה של גודווין, הסיפורים של אנה לוסיה וכו'), אך בעצם זו הפעם הראשונה שאנחנו מבינים מה באמת קרה להם. זו הדרך של היוצרים להראות לנו שדברים קורים גם אם אנחנו לא רואים אותם, ואם זה חשוב אנחנו נראה את זה (כמו הסיפור של "ג'רמי בנת'ם" ושל משלחת המחקר הצרפתית). מה שאומר שאנחנו נראה בעונה הבאה את הסיפור של הסלע השחור לדעתי. מעניין מאוד האיזכור של גודווין לגבי "אנשים טובים", זו היתה הדרך שלו "להגן" על עצמו כשהוא מודה שהרג את נית'ן, ונראה שהוא ממש מאמין בזה.

פרק 8 - התנגשות
סעיד: לפני 40 יום כמעט, באי הזה, קשרתי איש לעץ ועיניתי אותו. עיניתי אותו כפי שעיניתי אנשים רבים. אנשים רבים שאת קולם אני עדיין שומע בלילה. האם את צריכה להרוג אותי? אולי את צריכה. אולי נועדת לכך.

פרק 9 - מה קייט עשתה
סעיד: ראיתי את וולט בג'ונגל לפני ששאנון נורתה. האם זה הופך אותי למשוגע?

מה הקטע עם הסוס של קייט? טוב אז היוצרים אמרו שזה המפלצת הידועה לשמצה... מצד שני, זה יכל גם בכיף להיות אחד מהסוסים של האחרים (ואגב, במציאות זו סוסה). למה רדזינסקי ערך את הסרטון הכוונה של הברבור? קטע מאוד מוזר... ההסבר היחידי הוא שהוא רצה שהאנשים בברבור יתקשרו עם העולם שבחוץ. עכשיו, למה הוא רצה את זה? אני מניח שהוא טייל הרבה על האי, ייתכן מאוד אפילו שלאחר הטיהור, ומשהו שהוא גילה גרם לו לעשות את זה, אולי מפגש עם מיקאיל? (העין זכוכית, שאני מתאר לעצמי שהיתה שלו, הנמצאה בחץ ע"י הזנביים אולי מרמזת על כך) הייתי מהמר שנראה עוד את רדזינסקי...

פרק 10 - מזמור כ"ג
אקו: לך, לך ותגיד לחברים שלך שאני נתתי לך לחיות, שמר אקו נתן לך לחיות.

הפרק נקרא על שם פרק כ"ג בתהילים. במזמור זה חורט דוד את קורות חייו - מעת היותו רועה צאן במדבר עד שעלה למלוכה. אקו אומר אותו כשהוא מבעיר את המטוס בו יימי נמצא. למה המפלצת לא תקפה את אקו? כמו במקרה של לוק, לדעתי זה היה תחילתו של ניסיון "השתלטות".

פרק 11 - קבוצת הצייד
טום: תגיד לי, אתה הולך לבית של מישהו בפעם הראשונה, אתה מוריד את נעלייך? אתה שם את רגלייך על שולחן הקפה שלו? אתה נכנס למטבח שלו, אוכל אוכל שלא שייך לך? פותח דלת לחדרים שאין לך סיבה לפתוח? אתה יודע, מישהו חכם הרבה יותר מכל מי שכאן אמר פעם: "מאז שחר האנושות, האדם התברך בסקרנות." אתה מכיר את המשפט השני על סקרנות, לא, ג'ק?

טום מדבר על אוכל, ועל "דלתות שאין סיבה לפתוח". הכוונה היא ללא ספק לברבור ולמזווה שלו...

פרק 12 - אש + מים
קלייר: אני לא הוטבלתי. האם זה אומר שאם תעשה את זה לאהרון ומשהו יקרה לנו אז לא נהיה ביחד?
אקו: לא אם אני אטביל את שניכם.


בתמונה של המפעל הזה, מהמפורסמים בלונדון (הופיע על העטיפה של האלבום פינק פלוייד, אנימלס), ניתן לראות את האיזכור הראשון לווידמור בסדרה בשלט - "חברת הבנייה ווידמור" (widmore constructions). צ'ארלי רואה חיזיון בו מופיעות אמו וקלייר בתנוחה שמזכירה את הציור המפורסם של אנדריאה דל ורוקיו (בשיתוף עם דה וינצ'י) - ההטבלה של ישו. שימו לב ליונה בציור, שגם הופיעה בחיזיון. חשוב לציין, "האי" (ג'ייקוב/היריב שלו) הוא הגורם לרוב החזיונות שהדמויות רואות. ייתכן מאוד שזו הסיבה לחזיון הזה של צ'ארלי, תוך ידיעה שצ'ארלי הוא קתולי מאמין והחזיון הזה "יעבוד" עליו. מה שאומר שייתכן שמי ששלח לצ'ארלי את החיזיון רצה שאהרון יוטבל. שימו לב שיוחנן בתרגום לאנגלית זה ג'ון...


פרק 13 - ההונאה הגדולה
סוייר: יש שריף חדש בעיר, בחורים! כדאי שתתחילו להתרגל לזה.

השדר רדיו שהארלי שומע ("או מכל זמן") - לפי היוצרים בפרק ספיישל אבודים: מסע בזמן, השדר אכן בא מזמן אחר והיווה רמז למסע בזמן. ועוד משהו בקשר לשידור, המבצע של השיר אותו הם שומעים נעלם במיסתוריות עם מטוסו בזמן מלחה"ע ה-2...

פרק 14 - אחד מהם
בן: בבקשה, תוריד אותי. קוראים לי הנרי גייל, אני ממינסוטה!

זהו הפרק הראשון בו מייקל אמרסון מופיע, בתור בן שמתחזה להנרי גייל. הוא הופך ל"קבוע" רק בעונה 3. זהו הפרק הראשון בו אנחנו רואים את קלווין (בפלאשבק של סעיד, בלי לדעת מי הוא לגמרי עדיין). הנרי גייל זהו שמו של דודה של דורותי בסרט הקוסם מערץ עוץ משנת 1939. מעניין אותי אם נראה את הנרי גייל האמיתי מתישהו, התחושה שלי היא שכן.

פרק 15 - חופשת לידה
סוייר: ובכן, תלמה, מכיוון שלי יש את כל הרובים, אני כן יכול לשאול למה.

האם האחרים רצו להרוג את קלייר? נראה לי שלא, למרות שאלכס הבינה את זה ככה. ייתכן מאוד שאלכס לא יודעת בדיוק מה קורה, והיא יודעת שנשים הרות מתות, והיא פירשה את זה לא נכון. בכל זאת, קלייר ילדה כעבור 11 יום (בערך..) אז אני חושב ש"בסה"כ" תיכננו ליילד אותה ואז אולי לשלוח אותה חזרה. מה שאית'ן אומר לקלייר בקשר לחיסון נראה לי קצת הזוי. מעניין מאוד אם תהיה לזה עוד התפתחות בהמשך. מהו החיסון? אולי החיסון הזה קשור למעבר של האי בזמן (בסוף עונה 4), והסיבה שהאחרים לא עשו את המסע הזה. נראה לי מאוד שזהו חיסון ל"יכולות האי". אולי נגד האלקטרו מגנטיות...

פרק 16 - האמת כולה
בן: כמובן, אם הייתי אחד מהם, האנשים שאתם מתייחסים אליהם כאויבים, מה הייתי עושה? ובכן, לא יהיה שום כדור פורח. אז אני אצייר מפה למקום מבודד מאוד. כמו מערה, או סבך שיחים, מקום טוב למלכודת, מארב. ואז כשחבריכם יגיעו לשם קבוצה של חבריי יחכו להם. ואז הם ישתמשו בהם כדי להחליפם בעדי. אני מתאר לעצמי שטוב שאני לא אחד מהם, הא? יש לכם פה חלב?

הבדיקת הריון של סאן - תוצרת מעבדות ווידמור. ג'ין שומע את סוייר וברנרד מדברים, רק הפוך... זו השיחה המקורית:
ברנרד: איך אתה יודע?
סוייר: יש לי את המקורות שלי!
ברנרד: ובכן, אתה לא הולך להגיד לו את זה?
סוייר: זה לא התפקיד שלי.
ברנרד: אתה צריך להגיד לו! או...
סוייר: בחיים לא! שסאנשיין תגיד לו.

פרק 17 - נעילה
סעיד: מצאנו את הכדור פורח שלך, הנרי גייל, בדיוק איך שתיארת אותו. מצאנו גם את הקבר שתיארת -- הקבר של אשתך. הקבר אותו חפרת במו ידיך. הכל היה שם. כל הסיפור שלך -- האליבי שלך -- היה נכון. אך אני עדיין לא האמנתי. אז חפרתי את הקבר הזה וגיליתי שלא היתה אישה בפנים. היה שם גבר. אדם בשם הנרי גייל.

אחד הפרקים המעניניים בסדרה. הפרט הכי מעניין הוא המפה שמופיעה על דלת ההדף (מכאן שמה - מפת דלת ההדף), ומעלה הרבה סימני שאלה חדשים. המפה גם מוכחת כנכונה (אם כי לא תמיד מדוייקת), כאשר פרטים מסויימים התבהרו רק הרבה אחרי. למשל: CV - המונח (בצירוף מיספור רומי) משמעותו Cerberus Vent, משמע "פתח הקרברוס" במפה מצויין השם קרברוס מספר פעמים והכוונה היא למפלצת העשן. מכאן, שהמקומות שמסומנים ב-CV אלו הפתחים מהם המפלצת יוצאת/נכנסת. ראינו שהיא ניסתה למשוך את לוק לאחד כזה (בסוף עונה 1) וראינו גם אחד כזה ליד המקדש, דרכו "לא-לוק" ובן נכנסו, כמו גם משלחת המחקר הצרפתית (למעט רוסו). תיאור יותר מלא על המפה ניתן למצוא באשכול. מה מקור אספקת המזון? איך לא שמו לב למטוס או מסוק שהצניחו אותו? ומדוע האספקה ממשיכה אחרי הטיהור? לדעתי, דהארמה השתמשו בסחלב כדי להעביר מזון לתקופות שונות בברבור. כלומר, הם קנו בהתחלה כמות גדולה, וכדי שהאוכל לא יתקלקל הם "שלחו" אותו לזמן הנכון. העובדה שהאספקה ממשיכה גם לאחר הטיהור עוד יותר מחזקת את זה, כי הם שלחו את האוכל לעתיד בלי לדעת שיקרה "הטיהור" וכשהוא קרה, זה לאחר שהם שלחו, ולכן הוא ממשיך להגיע. מתי שהאספקה מגיעה יש נעילה בברבור (שתוכננה לפי הזמנים אליהם שלחו את האספקה), כדי לא לחשוף את תחנת הסחלב. מה שמפריע לי, וזה חור קטן בעלילה, היא העובדה שלא מציינים את העניין של "הנעילה" בסרטון הכוונה של הברבור, וזה נראה אירוע רציני, שאפילו מערכת הכריזה התחנה מודיעה עליו. מי קבר את הנרי גייל? כנראה שבן, יחד עם האחרים. זה מסביר איך הוא יודע את כל הפרטים על הכדור פורח.

פרק 18 - דייב
הארלי: האם מישהו מכם ראה בחור רץ כאן -- בחלוק רחצה, עם אגוז קוקוס?

היוצרים אישרו שדייב הוא פרי דמויונו של הארלי אבל גם התגלות... כלומר יש לאי (ג'ייקוב/היריב שלו) חלק בהזיות של הארלי, רק שזו לא היתה המפלצת. כנראה זה דומה לחלומות ולהזיות האחרות של הדמויות. אני חושב שזה בעיקר כדי לדחות את כל התיאוריות שכל האי הוא הזיה של מישהו... שיש כאלה המון, משום מה... מה שכן, כנראה שמישהו רצה שהארלי יתאבד, מה שמוביל אותי למסקנה שזהו היריב של ג'ייקוב שאחראי להזיות, היות שג'ייקוב בעצמו פגש בהארלי (בעונה 5) ודחק בו לחזור אל האי. ליבי סמית', זהו השם המלא. מה הסיפור שלה, איך היא הגיעה לבית משוגעים של הארלי? היוצרים חשפו שלא נגלה אותו... למרות שיש עומק לסיפור שלה הוא אינו קשור למיתולוגיה של הסדרה (דהארמה/האחרים/וכד') אלא רק ל-ליבי, וזו הסיבה שכנראה לו נראה את זה. למרות שכפי הידוע כן נראה את ליבי בעונה הבאה. זהו הפרק היחיד שנגמר בתמונה מפלאשבק (התמונה של ליבי), וזו כנראה הסיבה לעניין הגדול סביב הדמות שלה.

פרק 19 - אות מצוקה
ברנרד: אם את לא יכולה לעזוב, גם אני לא.

לאור העובדה שלוק הרים את הכדורים שנפלו לרוז, היא אחת מבין שלוש שיודעים על שיתוקו, יחד עם סוייר (שגילה את זה בפרק "תא המעצר"), ובון (שגילה את זה ב"אל מתוך המכונה"). ייתכן מאוד שזה גם הסוד שהוא סיפר לוולט.

פרק 20 - שניים לדרך
לוק: הייתי לכוד תחת דלת ההדף, חסר אונים. היית יכול לרסק לי את הגולגולת, אך לא עשית כלום. למה לא?
בן: כי אתה אחד מהטובים, ג'ון.


האם "הנרי" (בן) בא בשביל לוק, כמו שהוא טען? לדעתי, ברור שלא. כמו שציינתי בפרק קודם, בן גילה שיש לו סרטן בעמוד השדרה, וממש לאחר מכן, שיש שרופא מנתח של עמוד השדרה התרסק על האי.... 1+1= בן בא בשביל ג'ק...

פרק 21 - ?
אקו: את הצלב הזה ענד אחי, יימי. יימי היה אדם גדול, כומר, איש אלוהים. ובגלל שבגדתי בו הוא נורה ונהרג. הוא נלקח אל מטוס אשר המריא משדה תעופה בניגריה בחציו השני של העולם. אז, המטוס בו הייתי התרסק על האי הזה. ואיכשהו, פה, אני מוצא את אחי שוב. אני מוצא אותו באותו מטוס שהמריא מניגריה. באותו מטוס אשר נמצא מעלינו -- שהסתיר את המקום הזה. ואני לקחתי את הצלב מצווארו של יימי ושמתי אותו על צווארי, בדיוק כמו ביום בו לקחתי לראשונה חייו של אדם אחר. אז תן לי לשאול אותך -- איך אתה יכול להגיד שזה חסר משמעות? אני מאמין שהעבודה הנעשית בצוהר חשובה יותר מהכל. אם לא תמשיך ללחוץ על הכפתור, ג'ון, אני אעשה זאת.

בגלל שם הפרק הרבה חושבים שהאיזור בו הומלחה האדמה הוא בצורת סימן שאלה, אבל זהו למעשה עיגול מטרה. מי המליח את הקרקע ליד פתח הברבור, ומי אמור לראות את העיגול מטרה? התשובה הפשוטה היא שזהו קלווין או רדזינסקי, במסעות החקר שלהם באי. אבל אז אני רואה סיבה בשבילם לעשות זאת... יש כאלה שטוענים שליד כל תחנה יש כזה סימן, ושם היו "מצניחים" (או מעבירים בזמן, כפי שטענתי בפרקים הקודמים) את המשלוחי מזון... מה היא משמעותו האמיתית של הניסוי בפנינה? כמו שרשמתי למעלה, דזמונד פירש טוב יותר את מטרת הפנינה, והניסוי הפסיכולוגי הוא על היושבים שלה. בנוסף ייתכן שהיא נועדה גם לוודא הכל "תקין" בשאר התחנות לאחר הטיהור. מה שאומר שלא רק רדזינסקי שרד אותו, אלא עוד כמה מחברי דהארמה (מה שמאוד הגיוני).

פרק 22 - שלוש דקות
ג'ק: למה שהוא ישקר לנו?
סעיד: כי אני מאמין שאב יעשה הכל למען בנו. כי אני מאמין שייתכן שמייקל שיחרר את הנרי. וכי אני מאמין שהוא מוביל אותנו למלכודת.
ג'ק: אתה מאמין בהרבה דברים.
סעיד: גם האמנתי שהנרי הוא אחד מהם.


למה האחרים לקחו ממייקל דגימת דם? למרות שהם גם לקחו דגימות מג'ק, קייט וסוייר בעונה 3, לדעתי הפעם זה רק לראות אם מייקל באמת אבא של וולט. איזה מבחנים עשו לוולט? האמת אין לי שמץ... אני מאמין שהם ניסו אולי ולא הצליחו (כמו שראינו בחדר 23), אולי כדי להבין את מהות הכוחות של וולט. למה גברת וולט שאלה את מייקל אם וולט הופיע במקומות שהוא לא היה אמור להיות בהם? בעונה הקודמת הערכתי שכוחותיו של וולט הם טלקינזיס (או פסיכוקינזטיס), הפעם נראה שהעניין מסובך יותר. הכוונה היא כנראה למסע אסטראלי (אסטרל פרוג'קשן), הנקרא גם הקרנה חוץ גופית וריחוף בין מימדי, שזה פרשנות כוללת לכל צורות ה"חוויה החוץ גופית" אשר גורסת כי ה"גוף האסטראלי" (או "גוף בין מימדי") מתנתק מן הגוף הפיזי ומסוגל לרחף מחוצה לו. כאשר הדבר מתרחש, הגוף הבין מימדי מרחף במישור הבין מימדי.

פרק 23 - לחיות ביחד, למות לבד
קלווין אינמאן: אתה רואה את הכתם החום, שם? זה רדזינסקי. הוא שם רובה בפה כשישנתי. החלק הגרוע זה שהיה לי רק 108 דקות לקבור את הממזר המסכן.
File:2x23 PrisonersOfOthers.jpg
"לחיות ביחד, למות לבד" - זוהי שורה מהמנון צרפתי מפורסם (האינטרנציונל) שנכתב לאחר המהפיכה הצרפתית, ושונה לאחר המהפכה הבולשביקית ברוסיה, ושונה שוב למען המחאות של מעמד הפועלים באנגליה.
זוהי הסטנזה השנייה (הבית השני) של ההמנון בגרסא באנגלית:
Let no one build walls to divide us,
Walls of hatred nor walls of stone.
Come greet the dawn and stand beside us,
We'll live together or we'll die alone.
החלק המעניין הוא שיש לשיר קשר גם אלינו, פה בארץ ישראל! בשנות מלחמת העולם השניה שימש השיר "ברכת עם" ("תחזקנה", על פי מילתו הראשונה) של ביאליק כהמנון השומר הצעיר, אך בעקבות המלחמה והרדיפות עלה חשש שתיווצר בקרב התנועה לאומנות, ועל כן צורף האינטרנציונל כהמנונה השני של התנועה. הוא משמש גם כהמנון השני של הנוער העובד והלומד (יחד עם התקווה).
דזמונד מציין שהדלת הדף של הברבור עמידה בפני פצצת אטום. מעניין אם ההגנה היא החוצה... בכל מקרה זה הרמז השני לג'אגהד, הפצצה מעונה 5. הרמז הראשון היה מפי סעיד, שהוא אמר שהמבנה של הברבור מזכיר את צ'רנוביל. למה דזמונד שוחרר בחרפה מהצבא הסקוטי? אין איך לדעת כרגע, וכנראה לא נגלה גם.. למרות.. שאי אפשר לדעת... מהו המקור של פסל הארבע אצבעות, ומה קרה לשאר הפסל? ראינו כבר את הפסל בשלמותו בעונה 5, זוהי תאורט, האלה המגנה על ההריון והפוריות. מכאן שהמקור שלו הוא מצרי, עדיין נשארת השאלה מי בנה אותו, היות שהוא נראה כבר בסוף המאה ה-18 בפרק האחרון של עונה 5. היות שבדהארמה לומדים על התרבות המצרית, נראה לי מאוד שהיתה תרבות מצרית קדמונית על האי... למרות שהרבה מקשרים את הפסל והריסתו לבעיית הילודה, אני חושב שזה מקרי, ואין קשר. בפרק על בן בעונה 3, "האדם מאחורי הפרגוד", אנחנו רואים שיעור בו מלמדים על הר געש כבוי שנמצא על האי, יש לי הרגשה שזה העניין, ויש לי גם הרגשה שעוד נראה את זה בעונה הבאה. את ה-כ-ל. למה הקפסולות מהפנינה נמצאות באמצע הג'ונגל? לא ברור לי מה העניין פה. יש ניסוי, לא משנה עם הוא על תושבי הפנינה או שאר התחנות, למה לא קוראים את התיעוד? כנראה שזו ממש לא מטרת הניסוי... זה גם תומך בעניין שלוק לא הבין נכון את הסרטון של הפנינה, ויש ניסוי פסיכולוגי עליהם, ופשוט מה שהם רושמים לא מעניין את הניסוי... לא נראה לי שנשמע על זה עוד בעתיד כי היוצרים הודיעו שלא יהיה יותר "דהארמה" בסדרה...

זו היתה עונה 2. עונה מצויינת שפתחה הרבה שאלות חדשות על אופיו של האי. ניתן עדיין לצפות בסיקורים לפרקים בפורום של אבודים. זהו האשכול המרכז את כל האשכולות בנושא - http://www.fxp.co.il/showthread.php?t=4073753