השיר זהו רמיקס של השיר מהסרט רקוויאם לחלום.
יום שישי, 11 ביוני 2010
יום חמישי, 27 במאי 2010
אבודים - הסוף
ואז גם גילינו דובי קוטב, שדר מיסתורי בצרפתית, לחישות, אחרים, את אדם וחוה, מטוס קל (מניגריה) באמצע האי, ואת דניאל רוסו. העונה הראשונה גם בציגה בפנינו את הקליף האנגר, אותו סיום מותח שגרם לנו לזעוק במין טקסיות שכזו בסוף כל פרק – "מה?!" זה היה הכלי נשק "הסודי" של היוצרים, כך הם הבטיחו שנישאר נאמנים. והרי, איך אפשר שלא?
עונה 2 גם הביאה לנו את בנג'מין ליינוס. מייקל אמרסון הוחתם תחילה ל-3 פרקים בלבד, אך הצלחתו (ותודה על כך!) גרמה לכך שהוא הוחתם כשחקן מן המניין. תפקידו שונה "קלות", והוא הפך למנהיג האחרים. הסיפור מאחורי מייקל מראה לנו עד כמה היוצרים קשובים לקהל המעריצים. כמו דזמונד, שהפך לאחד מאהובי הקהל, כך גם בן נהנה "מאהדת" הצופים, וזה גורם חשוב להפיכתו לשחקן מרכזי.
בשיאה של העונה קיבלנו עוד מספר מבטים על האיש בשחור, עוד לפני שהבנו מה אנחנו רואים, והחלק המעניין שבהם היה כשהמפלצת הרגה לנו את אקו. שוב, היוצרים נאלצו לעמוד בפני המציאות, כשהוריו של אדוולה מתו, והשחקן ביקש לעזוב את הוואי. זה גם ההבדל הגדול בין טלוויזיה וקולנוע, אורך ההפקה הטלוויזיונית טומן בחובו הסתגלות לשינויים.
חשבתם שהסתבכתם? אז הגיע עונה 5, והמסע בזמן. כתוצאה מסיבוב הגלגל על ידי בן האובדים החלו לעבור בין הזמנים (כאשר "האחרים" לא). הם הגיעו לשנות ה-50, לזמן שעוד דהארמה לא היו בו על האי, ושם הם גילו את נוכחותה של פצצת מימן על האי. הם גם הגיעו אל העתיד, לשנה בה טיסת אג'ירה התרסקה, שם האיש בשחור תימרן את לוק. ולבסוף, לאחר שלוק החזיר את הגלגל למקומו, הם נתקעו בשנות ה-70, בזמן של יוזמת דהארמה.
וכך כל הדרכים הובילו אל המקור, לב האי, והסיבה בעטיה כולם נמצאים על האי. המקום ממנו יצא האיש בשחור בתור מפלצת, לאחר שהיא כנראה נכלאה שם (היות שראינו עדות לקיומה לפני כן). ג'ק והאיש בשחור שניהם בטוחים שהם ישיגו את מטרתם, ושניהם צודקים. דזמונד מסיר את הפקק השומר על יציבות האי, ומחובר בצורה כלשהיא את הר הגעש שעל האי, והאי מתחיל לטבוע. אך הפעולה הזו מבטלת את כל "הכוחות" של האי, וכך לוק, הלא הוא האיש בשחור, הופך בזמן הזה לפגיע, וקייט היא זו שבסופו של דבר מחסלת אותו, ואת מפלצת העשן.
לדעתי, המיצרים היו הראשונים שחפרו באי, והם אלו שגילו את המקור לראשונה. הם גם אלו שבנו את הגלגל שראינו בתחנת הסחלב (זה לא אותו של האיש בשחור, זה שבסחלב נמצא בסביבה קפואה), לאור כתבי החרטומים שהיו בסביבתו. כתב החרטומים "מת" כשיוון כבשה את מצרים בתקופה ההלניסטית (לנו תקופת הרומאים), ולמרות שהשפה נשארה קצת אחרי זה, היא לא נכתבה בעזרת הירוגליפים אלא באותיות יווניות. בנוסף, זו גם הוכחה שהמפלצת היתה קיימת גם כן לפני האיש בשחור, פשוט הוא התאחד איתה כשנזרק למערה על ידי ג'ייקוב. הרי ראינו במחילות תחת חומת המקדש תחריט של המפלצת מול אנוביס (אל המוות המיצרי). אם היוצרים ירצו מתי שהוא לעשות סרט, לדעתי, הכי מעניין יהיה להראות את המיצרים. מן הסתם, הם גם בנו את שאר המבנים העתיקים שהיו על האי, למטרות שונות.
מחשבות על הסוף
אמנם קרו הרבה דברים בפרק, אבל אני אתייחס רק לחלק מהם (קצת מחסור בזמן, והמבין יבין).
על האי, קרו מספר דברים שאני רוצה להפנות את תשומת הלב אליהם. אחד מהם הוא המפגש עם רוז וברנרד. בפעם הקודמת שראינו אותם על האי, הם דיברו על כך שנמאס להם מהריצה של הגיבורים ממקום למקום, תמיד מנסים להציל, למנוע, לנקום. נראה שמאז שהם בחרו לא להתבלט ולא לרוץ, גם היו להם חיים שקטים ומאושרים.
זה הזכיר לי שהסדרה היא לא רק על האי, אלא בעיקר על גיבוריו. ושהסיבה לחלק גדול מהדברים שקורים לגיבורים לא טמונה דווקא בטבעו של האי, אלא אולי בטבע של הגיבורים: ג'ק שחייב לרפא ולתקן תמיד, קייט הבורחת הנצחית, סוייר שמונה אנשים לשם ההונאה (ואולי כדי להעניש את עצמו), סעיד שנותן לאנשים להשתמש בו ככלי נשק, עד שהוא מאמין שהוא כזה, וכן הלאה.
אחרי הכל, הסדרה היא על 'אבודים', לא על 'האי האבוד'. הגיבורים עצמם, הרבה לפני הטיסה, היו אבודים בחייהם. לפי מה שג'ייקוב אמר בפרק הקודם, זו הסיבה שהביא אותם לאי. הסדרה היא על גאולה, אליה חלק מהאנשים הגיעו וחלק לא.
כשג'ק והאיש בשחור מורידים את דזמונד אל המקור, האיש בשחור נזכר בויכוח של ג'ק ולוק בתחילת העונה השנייה. אני חושב שאפשר לחשוב על חלק גדול מהאירועים כקשורים במקור: המקור מושך אנשים שמנסים לנצל אותו. הראשונים היו כנראה המצרים, שמצאו את המקור וקדחו לתוכו. כשהאור נחשף והאי התחיל להתמוטט, הם הבינו מה קרה ויצרו את הפקק (וכנראה המשל של ג'ייקוב על הבקבוק, היין-הרוע אינו האיש בשחור, אלא האור). אחריהם, האנשים שהגיעו לאי יחד עם קלאודיה, אמם של ג'ייקוב ואחיו, גם הם התקרבו לאור, והושמדו על ידי האם החורגת של ג'ייקוב. הרבה אחריהם (וכנראה היו עוד כמה תחנות בדרך), הגיעו הדהארמה לאי, ומצאו בו כיסי אנרגיה וקדחו לתוכם: שניהם מהם הם הברבור והסחלב. ואם חושבים על זה, אין הרבה הבדל בין מה שראינו בפרק זה למה שראינו בפרק "התקרית". זהו הסיפור החוזר של האי; בני אדם רוצים עוד, יותר ממה שמגיע להם. את אור החיים, את האנרגיה האינסופית, מסע בזמן, ועוד. אני מאמין שהאחרון ברשימה הוא צ'ארלס ווידמור, שחזר לאי לא כדי למנוע מהאיש בשחור לעזוב, אלא כדי להשתלט על המקור. לפני כמה פרקים זואי תחקרה את ג'ין על כיסי אנרגיה באי, והכניעה של ווידמור לאיש בשחור בפרק הקודם אומרת לדעתי שהוא כן "רע" בסיפור.
מהפרק הקודם היה די ברור שג'ק יחזיק זמן קצר בתפקיד ג'ייקוב, ויעביר אותו הלאה, בעיקר כי כמו שהאיש בשחור אמר ג'ק הוא "הבחירה הצפוייה". אני אמנם קיוויתי שדזמונד יהיה הג'ייקוב החדש, או שיקרה משהו שקשור בחיבור של שני קווי הזמן. אמנם לפני כמה שבועות שקלתי את הרלי כמועמד אפשרי, אבל לא חשבתי שהיוצרים ילכו על זה. אבל מעניין לחשוב על כך שהרלי תמיד היה הדמות שמייצגת את הצופים (גם היוצרים הגדירו אותו ככזה), והרבה מתכונותיו ומעשיו נובעות מכך. לפני כמה שנים, מגזין "טיים" שבוחר את "איש השנה", בחר ב"אתה". לתת להרלי את התפקיד הוא אולי אמירה דומה של היוצרים- אנחנו מפקידים את האי בידכם, הצופים.
בן כמספר שתיים של הרלי אינו האיש בשחור- כי האי לא דורש שמישהו יהיה בתפקיד זה. בן קיבל סוף סוף את מה שרצה- הוא לא רצה לשלוט על האי, הוא רצה לשרת את האי ורצה לקבל הכרה מהאחראי על האי, ג'ייקוב. עם הרלי הוא כנראה קיבל את זה.
לא ממש פלאש-הצידה, יותר כמו פלאש-קדימה-אבל-ממש-ממש-קדימה
אז אוקיי, מסתבר שהפלאש הצידה שראינו במשך העונה, לא היה מציאות מקבילה, ולא נוצר מפיצוץ הפצצה; הפצצה יצרה את המציאות המוכרת, הפצצה זו התקרית, הפצצה יצרה את קו הזמן שראינו במהלך עונה זו על האי. לא ניתן לשנות את העבר, כפי שנאמר לאורך העונה החמישית, וכמו שג'ק אומר "אי אפשר לעשות-מחדש". אני קצת קרוע בין שתי תחושות. האחת, שקצת קיוויתי שלשם שינוי, העונה השישית לא תהיה מסובכת כמו הקודמות, אלא שיתמקדו בלספר את הסיפור בעזרת האמצעים (המורכבים מספיק) שנוצרו בעונות הקודמות, פלאשבק, פלאש פורוורד ומסע בזמן. לראייה, שני פרקים ממש טובים בעונה זו סופרו בצורת פלאשבק, כלומר לא חייבים להתחכם כדי ליצור פרק טוב.
מצד שני, לאחר שהתגלה הפתרון, הייתי רוצה שיעשו משהו יותר מתוחכם. אני מבין את המאוכזבים מכך שמתברר שקו הזמן השני אינו אלא "כור המצרף", purgatory, המקום בו נמצאות נשמות המתים שאינן מוכנות לעבור הלאה עדיין. ראינו דברים כאלה בעבר, והסדרה הייתה בדרך כלל מתוחכמת יותר.
אבל אני חושב שיש בזה הרבה, ושצפייה חוזרת בעונה או בסדרה תצדיק יותר את הבחירה הזו של היוצרים- התייחסתי קודם לגישה של רוז וברנרד, שדוגלת באי-התערבות, בלחיות את הרגע, ובלשחרר- ממש כמו שכריסטיאן אומר לג'ק בסיום הפרק. רוז וברנרד הם דוגמה לאנשים שהצליחו עוד בחייהם להשתחרר, להפסיק את המרדף שהוא אולי מיותר, ובכך להפסיק להיות אבודים, בעצם. בחיים שאחרי הם שלווים ומודעים למה שקורה.
לא כל אחד יכול להיות כמו רוז וברנרד מבחינה זו. רוב גיבורינו כנראה שלא יכלו. אולי גם כאן אין דרך מוחלטת לקבוע מה נכון ומה לא: המרדף הנצחי של הגיבורים לפעמים הוא נסיגה ויצירת סכנה, אבל לפעמים הוא גם התקדמות.
אולי הנקודה של היוצרים היא שה'אבודיות' שבגיבורים (ובכולם), היא דבר שכל כך קשה להתנער ממנו, שלא רק שלא תצליח להתנער ממנה בחייך, אלא כנראה שגם בחיים שאחרי זה ייקח זמן ומאמץ עד שתצליח. (ותודה לסיוון כהן, שעבודה שהיא כתבה על אבודים עוזרת לי מאוד בטור הזה, וחרטה בראשי את המושג 'אבודיות').
מעניין מי ארגן את החיים האלה בשבילם. יש לי הרגשה שהרלי ובן יצרו את השלב הזה, וכשמתו (מי יודע, אולי כעבור אלפי שנים), גם הם נכנסו לשם. הרי כמו שכריסטיאן אמר, שם אין מוקדם ומאוחר.
לאורך הפרק חשבתי שהקו יהיה משהו כמו- האיש בשחור מנצח, האי שוקע, נוצרת המציאות המקבילה, בה דזמונד אוסף את כולם ובכך מצליחים חלק מהם איכשהו לחזור למציאות המקורית ולהכניע את האיש בשחור. גם הרצון הזה שלנו, הוא בעצם מרדף- מרדף אחרי העבר, אחרי הטעויות, רצון קבוע לתקן במקום להתקדם. אני רואה קשר בין הרצון של הגיבורים "לתקן", ובין הנסיון של התרבויות השונות לחפור אל תוך האנרגיה של האי, וגם לרצון שלנו הצופים לגלות עוד ועוד על האי, כשהעיקר הוא הדמויות והמסרים, או לנסות לאחד שני קווי זמן שאין שום צורך לאחד ביניהם.
טוב, השעה מאוחרת. אני אחזור בעוד מספר שבועות ואנסה לכתוב טור אחרון ולסכם את הסדרה, ואנסה להתייחס גם לשאלות שנענו בעקיפין או ברמזים, ולכן עדיין מטרידות. מקווה שנהניתם.
נ.ב. לגבי הרלי בתפקיד ג'ייקוב, מעניין לחשוב על כך שבעונה הרביעית הוא התחיל להיות זה שיכול למצוא את הבקתה, ובמקביל התחיל לראות מתים. מעניין איך ראיית מתים קשורה גם לעולם של הפלאש-הצידה- האם הם מצאו דרך לדבר עם הרלי ולהכווין אותו?
עוד משהו לגבי הפלאש-הצידה, האם הם קשורים איכשהו ללחישות?
כריסטיאן שפרד- לאחר שחשבתי על זה, אני חושב שהיו שני כריסטיאן שפרד: אחד, שהיה בעצם סמוקי שמתחזה אליו, שהופיע בעונה הראשונה, יותר מאוחר בבקתה של ג'ייקוב, ושהופיע מול קלייר בלילה שעזבה ומאוחר יותר שוב בבקתה של ג'ייקוב, כנראה גם כשהופיע מול לוק לפני שסובב את הגלגל. השני, הוא אכן כריסטיאן שפרד- והוא הופיע מול מייקל בספינה, וניסה להופיע מול ג'ק בבית החולים.
ייתכן מאוד שצפייה חוזרת תעלה עוד תיאוריות המקשרות בין הפלאש-הצידה, הרוחות והלחישות.
יום שני, 24 במאי 2010
תגובה ראשונית לסוף
בגלל זה חוויית כמעט מוות במציאות המקבילה היא ממשק מגע עם האי, "החיים האמיתיים" מהם באו. והם שיחקו כאן הפוך על הפוך - אנחנו חושבים שכשאנחנו נולדים בעולם אנחנו לא זוכרים את חיינו הקודמים כנשמה. פה הם הציגו זאת כך שבעולם המעבר אנחנו לא זוכרים את חיינו האמיתיים בעולם ונאלצים לעבור אותם שוב בתקווה שהפעם נבחר אחרת ורק אחרי התיקון נתפלג לגיהנום/גן עדן (אם יהיה תיקון). כל אחד קיבל בעולם הזה את מה שהוא רצה לפתור - לראות את נדיה מאושרת, להתחתן עם הלן, להיות אבא טוב לאלכס וכו'. וכשהאיש בשחור הבטיח לכולם שיתן להם את מבוקשם הוא לגמרי התכוון לזה, הוא רצה להמית אותם ושם הם כבר יעברו דרך כל מה שהם צריכים ורוצים.
אנחנו מבינים שהעולם המקביל הוא עולם מעבר לזמן גם מהשיחה בין הרלי לבן מחוץ לכנסיה (אגב זו אותה כנסיה שמתחתיה יש את תחנת הפנס), אנחנו מבינים שהם שלטו באי זמן רב אחר כך והיה כיף. ואולי הרלי איפשר לאי להיות גלוי, ואולי סוייר קייט וקלייר באו לבקר בחופשות. ומה עם משולש האהבה? בגן עדן קייט עם ג'ק אבל הם השאירו את זה פתוח שבמציאות אחרי שהם ניצלו מהאי אולי קייט וסוייר, ששניהם איבדו את אהוביהם, חיו יחד? זה היה פתון מתוחכם להשאיר אותה עם שניהם. אני מזכירה לכם שעדיין יש לנו 20 דקות של עלילה לקבל במתנה מהיוצרים על הדיווידי של עונה 6 ואני בטוחה שזה מה שנראה שם.
אבל פ'ר? לא אוהבת את הסיום. אני מבינה שזה סיום מתאים לעניין של המציאות המקבילה אבל זה מחורבן וכמעט כל מעריץ של אבודים חשב על טוויסט יותר מעניין בעיני. אפילו תאוריות כמו "העולם בלופ" או כל פתרון שכרוך במסע בזמן ופיזיקת קוונטים היו נאים יותר בעיני אבל הסיום היה מיינסטרימי ונוצרי, לא בשבילנו המעריצים הכבדים. בכנות, בא לי לראות עכשיו מחדש את כל 5 העונות הראשונות ואיזה 3 פרקים נבחרים מעונה 6 ופשוט להתעלם מכל השאר. לא אכפת לי תשובות, אשיב אותן לעצמי, יהיה לי יותר כיף לעשות פודקאסטים של מילוי חורים עם דברים שלא מסתדרים בעונות קודמות, ויש הרבה כאלה. זה יעסיק אותי עוד שנה שלמה, לא? וזה יותר מעניין מהסיום עצמו, לא אכפת לי, הדרך עדיין הייתה קסומה. ואולי זה ככה בחיים, הדברים יפים יותר כשהם פתוחים והניסיון לסתום/לפתור אותם, ליפול לאפשרות אחרת מתוך רבות, הוא סוג של מוות קטן.
הדבר היחיד הגאוני והמתבקש הוא סצינת הסיום הסודית, זו שאולי מתיו פוקס ידע תמיד מה יהיה בה כמו שאמר לעיתים בראיונות, זו שהמפיקים ידעו שהם רוצים לסיים בה את הסדרה מהרגע שנוצרה - ג'ק, באותו מקום שבו הוא התעורר, עוצם עין וסוגר מעגל עם העין שנפקחה בפרק הראשון.
זו הפעם האחרונה שאני כותבת כאן, אבל זה לא הסוף. אתם מוזמנים להרשם לערוץ היוטיוב שלי, שבו אמשיך לעשות פודקאסטים גם אחרי הפינאלה. יש לי חומר רב מהביקור בהוואי שטרם ערכתי, כולל ראיון עם הקפטן של ספינת הקהנה מעונה 4 וטיולים בלוקיישנים האהובים עלינו, ונראה לי שבקיץ אראה את הסדרה מההתחלה ואעשה סדרת פודקאסטים של תשובות לכל השאלות שנותרו למעריצים - איך זה נראה אחרי הסוף ומהן האפשרויות לפרש ולהבין את זה בעצמנו.
להתראות בינתיים. וכמו שמשינה אומרים, "זה לא נגמר, זה רק הסוף". *דמעה*
יום שבת, 22 במאי 2010
פרק 16 – לשם מה הם מתו (או: מי רוצה להיות ג'ייקוב?)
ג'ייקוב גם מאשש את חששותיהם של האובדים, ומודיע להם שהם צריכים לתקן את טעותו, ולהרוג את מפלצת העשן. האם אפשר בכלל לעשות את זה? אני חושב שלא. ישנם רמזים רבים להימצאות מפלצת העשן על האי עוד לפני האיש בשחור. גם בכתבי החרטומים תחת חומת המקדש שם הופיע ציור שלה, וגם בצורה שבה נהרגו אנשיה של קלאודיה שמאוד הזכירה את הטבח במקדש. נראה לי שאימם של ג'ייקוב והאיש בשחור לא סיפקה להם את כל המידע, ומקננת בי התחושה שמפלצת העשן היא לא בדיוק מה שאנחנו חושבים.
מפורסם גם בשרון TV ובאתר של הוט ב-YNET.
יום רביעי, 19 במאי 2010
מחשבות על "בשביל מה הם מתו"
ובכן... זה פרק הכנה נהדר לאקשן מטורף בשבוע הבא. דבר אחד עדיין ברור לי מהפרק הראשון של העונה ונראה שאנחנו אכן מתקדמים לקראת זה – דימוי של אי שוקע. אבל אם יהיה זה נצחונו של לוק/סמוקי מה יהיה על ג'ק עכשיו? אולי באמת כולם ימותו אבל יתעוררו בעולם הצידי ויחיו באושר, ואולי הישועה תבוא דווקא מהעולם הצידי שבו דזמונד מתנהג כמו מטורף ומארגן את כולם לבוא לקונצרט. למה לקונצרט? אולי כי הוקינג יודעת הכל ואם היא תקבל את כולם שם היא תגיד להם מה אפשר לעשות ואולי כי דניאל יזכר בפיזיקה שלו ויצליח לחבר בין העולמות. אולי יש להם איזה כוח אלקטרומגנטי יחד שהם מעירים זכרונות אחד בשני ויוצרים שדה כוח משותף.
אבל אולי מה שסמוקי מנסה לעשות זה בדיוק מה שיהרוג אותו – הוא לא באמת יכול לצאת מהאי. כשהוא ינסה להרוס את האי ולצאת ממנו זה בדיוק מה שיהרוג אותו או יעביר אותו לעולם הצידי ושם הוא יתנדף באוויר או יוולד כתינוק לא מזיק וזו תהיה גאולתו, לחזור להיות אנושי ולא מזיק. אולי השם האמיתי של סמוקי זה אהרון?
אז המקור המואר לא נמצא במקדש אלא במקום בלב האי שנדמה ככלום ואפשר למצוא אותו רק אם אתה המגן שלו ורק האנשים שאתה מביא לשם רואים אותו. וטעיתי בהערכה שלי מהשבוע שעבר – הגאולה של לוק אולי לא תהיה כשהוא ייכנס לתוכו כי הוא מנסה למצוא אותו. אבל שוב, אולי בהפוך על הפוך, תוך כדי הניסיון להרוס משהו ייבנה, ייתרחש. האי יציל את עצמו. דזמונד וג'ק יחד יעשו משהו.
אני מאמינה כרגע שפרנק מת ולא נשמע עליו יותר. חשבתי שאולי גם הוא ניצל מהצוללת אבל לא צריך אותו יותר. הפתיע אותי מאד שכך סתם הרגו את ריצ'ארד, הגיבור הכי מפוספס והשחקן המדהים שהכי לא מוצה באבודים. בן קיבל את הנקמה שלו ובכלל נראה שלמראהו של וידמור בן התמלא שוב בשנאה ותאוות כוח שמחקו את שרידי האנושיות והגאולה שהוא עבר קודם לכן. בן הולך עם הצד החזק ויש סיכוי שהוא ינסה להרוג את המועמדים. עכשיו אחרי שג'ק לקח את הג'וב, חייהם של הוגו קייט וסוייר מיותרים לחלוטין, לא? הקלף המעניין היחיד שלא ברור מדוע נותר בחיים הוא מיילס. אני מצפה לסיום מסקרן ומשמעותי עבורו אם הוא לא חוסל בפרק הנוכחי. תמיד נדמה היה לי שהוא יודע הרבה הרבה יותר ממה שהוא מגלה בגלל היכולת שלו להקשיב למתים ובגלל שהוא כזה אינטרסנט שלא מדבר עד שלא חייבים, אולי מפיו יגיעו לנו תשובות חיוניות ואולי עזרה חשובה בבוא העת.
היה מגניב לראות את אנה לוסיה ונראה שהרלי נזכר לגמרי בכל חיי האי לפי איך שהוא התייחס אליה, אבל דזמונד לא מצרף אותה, הוא טוען שהיא לא מוכנה. איזו אמירה יהירה ומעצבנת, איך הוא קבע את זה? זה מה שאלואיז אמרה לו גם כן, הרי. אני ממש מקווה שהיוצרים מתכננים לנו הפתעה לפינאלה ודזמונד יאסוף/יימשכו במקרה לקונצרט הזה גם את בון ושאנון, מייקל וולט, סינדי וג'ולייט (ניקי ופאולו?) ונזכה להיפרד מכולם.
טוב, אין עוד הרבה מה לומר. ניסו לדחוף לנו עוד קצת תשובות, אבל לא הבנתי הרבה מזה על יחסי דהארמה-אחרים והמפלצת. אם הם עובדים בשביל ג'ייקוב מאז ומתמיד אז מאיפה יש להם בכלל הנחיות ותקשורת עם סמוקי ומדוע? אם מישהו הבין משהו מהאמירה של בן בנושא זימון המפלצת, תאירו את עיני. דזמונד שכבר הציל את האי בעבר בעזרת מפתח הפיילסייף הוא הפיילסייף של ג'ייקוב. נחמד. הגיוני. אני תוהה אם ג'ייקוב פועל דרכו בעולם המקביל כעת כשהוא מת והוא כבר לא יכול לעבור לשם בעצמו, ובגלל זה לא היה לו זמן להזהיר את הרלי מלהיכנס לצוללת וכל זה. הוא הכין את המהלך האחרון, את השח מט שבא מהעולם המקביל, כנראה.
האמת אני לא לגמרי מרוצה מזה שאין לאבודים קשר משפחתי לאי ושהם נבחרו על פי קריטריון בדידות ואבדון כלשהו. אם אמרתי לפני כמה פרקים שהסדרה היא על אהבה הרשו לי לתקן את עצמי – הסדרה היא על משמעות החיים. אהבה יכולה להיות חלק מזה אצל אנשים מסוימים. אבל מי שאבוד מחפש משמעות והאי יכול לתת משמעות כזו, משהו חשוב להגן עליו, גורל כלשהו. פשוט משמעות. ברגע שקייט מצאה משמעות אחרת לחייה כאם, ג'ייקוב הניח לה. ככה פשוט. לא אמרתי לכם פעם שכסדרת מיינסטרים בסופו של דבר התשובות יהיו ככה פשוטות?
מרוב אקשן שכחתי דבר ממש חשוב - מזמן לא היה איזה רומאן טוב בסדרה. מישהו זוכר משולש אהבים בכלל? וואו זה נראה ממש היסטוריה. זה קצת מפתיע ואפילו מדהים שהאהבה מוצאת את בן בדמות רוסו בעולם המקביל. זה לא יכול להיות עולם רע שם בצידי, זה עולם משעשע של מוח מעוות אבל עם לב טוב. ג'ייקוב?
טוב, בשבוע הבא אני אכתוב מאוחר, אחה"צ, אחרי שכולכם כבר תראו את הפרק. לי אין טלביזיה ואני עובדת בשני בבוקר. אני גם דוחה את הקץ כי אני לא מעכלת שזו תהיה הפעם האחרונה. *דמעה*