יום חמישי, 30 באפריל 2009

פרק 14: המשתנה

הפרק הזה יותר מכל פרק אחר עוסק במתח בין הגורל לרצון החופשי, הקבוע והנתון שצרוב בך לעומת המשתנה התלוי, הבחירה החופשית. עד עכשיו נראה היה ש"הכול כתוב והרשות נתונה", כלומר אתה בוחר בחירות חופשיות אבל היקום עדיין מביא אותך לאותה התוצאה. ברגעיו האחרונים דניאל האמין שבחירה חופשית בניסיון לשנות, אכן יכולה לשנות. התקווה הקטנה הזו נגדעה ביריית רובה, אך האם זה אומר שדניאל טעה והפסיד את המאבק לגורל? לא. במילותיו האחרונות הוא הביע את האכזבה מכך שאימו לא ידעה להיות משתנה, לא האמינה שהיא משתנה שיכול לשנות ולא רק ששיחקה ישירות לידיו של הגורל, אלא אף יצרה ודחפה אותו בעצמה, לעזאזל.

זה לא שהגורל חזק מהאדם אלא שהאדם לא מודע לכך שהוא משתנה ולא מאמין בכוחו כמשתנה. בני אדם כל כך מאמינים בגורל שהם מיישרים את הבחירה שלהם לפיו, הם מוותרים על להיות משתנה והופכים לחיילי הציפייה שמגשימה את עצמה. היו לאלואיז כל כך הרבה הזדמנויות לנסות לשנות, לאפשר לילד להיות פסנתרן, לא להזכיר לו לעלות על הספינה של וידמור.... מה היא ראתה בחייה כבר שהיא הבינה ששום דבר לא יעזור ואם אי אפשר לנצח את הגורל כדאי להצטרף אליו ואפילו לדחוף?

יש הבדל בין קבלת הגורל לבין סיוע ביצירתו. אולי זה באמת כמו האיש עם הנעליים האדומות שהיא הראתה לדזמונד בעונה 3. Course correction. אולי אם דניאל לא היה נוסע לאי הוא עדיין היה מת, אבל אולי לפחות זה לא יהיה מידיה, האשמה לא תהיה עליה, גם זה חשוב בחיים. ואולי, כמו שנרמז בדיאלוג שלה עם וידמור בסוף, כל זה היה חייב לקרות כי זה חיוני לאי וזה הקורבן שלה. אני רואה את כל פעולותיה של אלואיז אחרת עכשיו, כאישה שתמיד ידעה שהיא הרגה את בנה, עוד לפני שהיא ילדה אותו. איך אפשר לחיות חיים כאלה? רק עם הרבה מאד אמונה במטרה שלך. אני מהמרת שהירייה הזו היא מה שגרם לאלואיז לעזוב את האי ולהתחיל להתעניין בזמן ושינוי זמן.

ודניאל מת. באמת מת. אני מניחה שאלואיז תנסה לשכנע את ריצ'ארד לקחת אותו למקדש ולהחיות אותו כמו שעשה לבן אבל זה לא יהיה אפשרי. זה לא מה שאי רוצה, זה לא מה שג'ייקוב רוצה. דניאל באמת יכל לשנות וג'ייקוב לא רוצה ששום דבר ישתנה. יהיה לו מאד משעמם אם האושיאניק לא יקרה, נכון? האי הזה, אני מתחילה לשנוא אותו. הוא דמות תובענית ולא בהכרח טובה, כמה אנשים הקריבו ועוד יקריבו את חייהם ואת רצונם החופשי בשביל הגורל שלהם על האי הזה?


הקאמבק של ג'ק: איש האמונה – ברצון החופשי ובמדע

ראיתם את הניצוץ בעיניו של ג'ק כשדניאל סיפר לו על האפשרות לשנות ולמנוע את התרסקות אושיאניק? נדמה לי שזה מה שג'ק חיכה לו, וסביר להניח שהוא ינסה להמשיך את משימתו של פאראדיי ו"האחרים" יעזרו לו בגלל רגשות האשם של אלואיז. זה אירוני, כי ג'ק הישן כל הזמן רצה לעזוב את האי וג'ק החדש שוכנע שהגורל שלו הוא לחזור לאי, אבל מה שמסתמן הוא שג'ק חוזר לאי כדי לעזור לכולם להשתחרר סופית מעולו של האי, לשנות משהו שבגללו כל זה לא יקרה. אני מהמרת שהוא יהפוך את זה למטרה שלו כעת וייתכן שהוא יצליח. כי בעתיד אנחנו שומעים את אלואיז אומרת לפני בבית החולים, שזו הפעם הראשונה מזה זמן רב שאין לה מושג מה יקרה, וזה אומר שמשהו השתנה. ואם לא פאראדי שינה את זה, אז למי לדעתכם הועבר הלפיד?

אין אדם שהבחירה החופשית והמדע ידליקו אותו יותר מג'ק, שהבחירה החופשית היא הגורל שלו. "אני רוצה שתרצה להציל אותי", אמר לו בן בעונה 3 כשביקש ממנו לנתח אותו. מתישהו מזמן קראתי תיאוריה של מישהו, אולי זה היה ווזק69 מ-DarkUFO, על כך שהרצון של ג'ק הוא מרכזי בסדרה. אני חושבת שג'ק הוא המשתנה האמיתי והאחרים ילמדו לכבד את הרצון החופשי שלו כי הוא זה שהולך לעשות את השינוי באופן הכי בלתי צפוי. ג'ק הולך לעשות קאמבק בגדול שבו אמונה, גורל, רצון חופשי ומדע יהיו היינו הך.
זה מדהים שג'ק חזר לאי על כרטיס של גורל רק כדי לשמוע על בחירה חופשית. ייתכן שהוא היחיד על האי שמסוגל להסתער על תוכנית כזו שנובעת מבחירה חופשית ולא להרכין ראש בפני "מה שקרה קרה". וזה גם החיבור ההגיוני בין הגורל לבחירה – את העבר אי אפשר לשנות אבל מתישהו בני אדם עושים את הבחירות שמתחילות את הלופ הזה והמתישהו הזה זה ההווה. אז כשאתה בהווה שלך, אתה יכול לשנות. זה לא יוצר קו זמן חדש אבל זה ייצור לופ חדש, מערבולת נוספת על קו הזמן הזה. ואני חייבת להוסיף שכתבתי את כל זה לפני שהתבוננתי בפרומו של השבוע הבא.

מצד שני, הרעיון של פרארדיי איך לעצור את זה הוא בעייתי – הוא רוצה לפוצץ את ג'אגהד וזה ישמיד את האי כולו, זה פשוט יגרום לאי לא להתקיים וזה די ברור שזה לא קרה ולא יקרה. אני בדעה שהם אכן הצליחו לשנות משהו אבל לא ברור מה ולא נדע זאת עד לפינאלה. התקרית עדיין קרתה אבל היא אחרת ממה שהייתה אמורה להיות. כך עדיין הייתה "תקרית" אבל הכול השתנה. וכן, יהיו דם ומוות בסיפור ואולי אפילו תמות לנו עוד דמות אהובה, אבל זה לא יהיה סופו של האי. אני חושבת שכן אפשר יהיה לשנות משהו, ולו בגלל מה שכתוב על הכותרת מגזין ווירד בביתו של דניאל ב-2004: the impossible gets real!


לאלואיז אין עוד מידע על העתיד או רק על דזמונד?

למה אלואיז חושבת שדזמונד נורה באשמתה? אולי כי דניאל הפעיל אותו ללא צורך - אלואיז ממילא ידעה מה קורה וכל זה היה מיותר, כל הניסיונות של דניאל לשנות, להלחם בגורל. ואולי הכול עדיין אותו הדבר באי, אבל רק לגבי דזמונד, שהוא מחוץ לחוקים, היא אף פעם לא יודעת מה יקרה? אבל איך היא ידעה מה יקרה עד עכשיו? האם היא תפסה שיחה ארוכה מאד עם ג'ק וקייט אחרי שהיא ירתה בדניאל? האם היא קיבלה את היומן וכל המשוואות ואת כל הידע שלהם לגבי העתיד תמורת עזרה בהשבתם לעתיד? כי זה נראה שהיא ידעה כל דבר שהולך לקרות רק עד אג'ירה. מעבר לזה אין לה מושג והביקור אצל דזמונד הוא הפעם הראשונה שאנחנו רואים אותה שמתרחש אחרי אג'ירה. עד כאן מגיע המידע שנמסר לה בעבר.

אבל, תגידו בצדק, היא יודעת שהאי לא סיים עם דזמונד וזה עדיין בעתיד! גם לזה יש לי פתרון: דזמונד בבית החולים חוזר על הבטחתו לפני שלא לעזוב אותה. ואכן הוא לא עוזב אותה בגוף, אבל כן מתחלף עם עצמו בתודעה שוב. משהו קורה והוא קופץ בתודעה למוחו של דזמונד מעונה 3, בגלל זה הוא יודע את העתיד, הוא זוכר אותו בפלאשים. זיכרו שדזמונד ראה את קלייר ואהרון עולים על מסוק ואולי זה עוד יקרה אם קייט תחזור לעתיד ותמצא אותה. אולי הזיכרון הזה לא פחות נכון, הוא פשוט מניסיון הצלה אחר וממסוק אחר, שלוש שנים אחרי. אבל אם התקרית היא מה שדניאל תיאר שהיא, אז איך זה יכול להיות שהיה שם מפתח שכשמסובבים אותו הכול מתפוצץ וחוזר להיות נורמלי ללא נפגעים? משהו פה לא מסתדר עם רמת הסכנה המתוארת בפרק הזה, לעומת הסוף הבלתי דרמטי של עונה 2, וזה דבר שאני מצפה שיסגרו בסוף עונה 5.

יותר מדי משפחות הרוסות באבודים. דווקא חשבתי שוידמור ואלואיז היו סתם חברים ולא זוג. יש לי תחושה שהיא נכנסה להיריון באקראי ואולי כבר הייתה בהיריון ראשוני בזמן שהרגה את דניאל, אחרת היא לא הייתה נכנסת להיריון במכוון אחרי החוויה הזו, זו כבר התעללות עצמית, לא סתם "הקרבה". להזכירכם השנה היא 1977 אז כדאי שדניאל יוולד בקרוב, כי אמנם הוא הדוקטור הכי צעיר באוקספורד אבל הוא כבר נושק ל-30, לא?
זה נראה שדניאל ופני הם רק אחים למחצה. אלואיז אינה האימא של פני. וידמור ואלואיז הקדישו את חייהם כדי לדחוף את מי שצריך להיות על האי להגיע לשם והקריבו את הילדים שלהם, תרתי משמע, למען האי. אולי דווקא בן הוא זה שמנסה לשנות, למנוע...זה מחזיר אותנו לדיאלוג שלו עם וידמור בפרק 12 לפניה גירוש של וידמור מהאי, כשבן מסרב לקבל את הבלתי נמנע ווידמור חי באמונה עיוורת בבלתי נמנע. "אם הייתם יודעים מה עברתי כדי לשמור על בטחון החברים שלכם" הטיח בן בראשית העונה בהתקף כעס נדיר בג'ק וסאן, וכבר אז חשתי שהוא לא מדבר על השנה האחרונה אלא אולי על כל חייו, שמלכתחילה היו קוץ בתחת של הגורל וכרוכים בגורלם של ניצולי האושיאניק.
זיגזג תודעתי עם פאראדיי
במחברת של פאראדיי מעל המשוואות יש טקסט כתוב די ארוך שמספר לו בדיוק מה הולך לקרות בכל רגע, כמו תסריט: הוא ממש חיכה וידע מתי צ'אנג מגיע ל"סחלב" וידע על הגופה שם. הוא גם ידע בדיוק על התקרית. מה מקור הידע? ההשערה ההגיונית היא שהניסויים בהם הוא דפק לעצמו את המוח היו דומים לחוויות של דזמונד ב"הקבוע" – אם דניאל נסע לתודעה העתידית שלו, הוא כנראה הופתע למצוא את עצמו בעתיד האישי שלו אבל בעבר של העולם בשנות ה-70. רק זה יכול לדפוק לבנאדם את המוח.
לא ראינו איך הוא התגלגל לאן ארבור ואיך ירד מהאי ב-1974 אבל הניחוש שלי הוא שדניאל הצעיר הגיע לגוף העתידי שלו ששהה בעבר של העולם, ובאופן הזה הייתה לו גישה לידע של דניאל העתידי לגבי כל מה שיקרה באי. הידע שלו נרכש מחוץ לאי בדיעבד והוא הגיע איתו לאי מלכתחילה, כי בפועל הוא לא חי באי כדי להיות עד לתקרית, כמו שראינו....אבל אני חושבת שזה וודאי לשער שהוא ביקר בתודעה העתידית שלו אחרי ששרלוט נהרגה וסמוך למועד מותו, כי הבכי הזה על כך שלא הצליח לעצור את כל שרשרת האירועים בא מהמקום הזה, אחרי שהוא כבר החליט לנסות לעצור את זה בזמן היותו באן ארבור. המוח לא זוכר אבל הרגש, כן.
בעונה 4 הנחנו שקורה לדניאל משהו רע, שהזיכרון שלו הולך ונמחק אבל זה היה בדיוק להפך – באי הוא דווקא החל להבריא, כששרלוט בחנה אותו הזיכרון שלו החל לחזור ולא ברח. זה משחק נפלא עם מוחותינו. תמיד חשבתי שאלואיז תיתן לו את היומן שלו מלא כבר, מהעתיד, אבל היא רק קנתה לו את היומן הראשוני, הריק. וזה לא ממש עזר שהיא טרחה להודיע לו שכל מערכות היחסים שלו יהיו אומללות. אם כבר את הורסת את ההפתעה, תספרי לו גם שאת הולכת להרוג אותו וזהו.
קייט אשמה בכל
בשניה שסוייר מזמין את קייט להישאר איתם וקורא לה בשם חיבה הישן שלה, ג'ולייט פולטת את הקוד לגדר הסונאר ומשלחת אותה לג'ונגל. עדיף להיות בזוג בכלא של דהארמה מאשר במשולש קטלני על החוף שוב... ג'ק אולי מקבל הזדמנות לגאולה החל מהפרק הזה, אבל את הדמות של קייט ממשיכים להרוס, בעיני, כי היא נושאת באשמה לכל מה שקורה וקרה: זה היה הרעיון שלה לקחת אקדחים למסע. הם כבר פגשו את האחרים בצורה לא חמושה וזו הדרך הבטוחה ביותר לפגוש אותם, אנחנו כבר מכירים אותם מספיק כדי לדעת שהם לא הורגים סתם, הם מדברים. חבל, דניאל נהרג רק בגלל האקדח הזה. היא גם זו שעצרה את ג'ק מללכת אחרי דניאל, מה שאולי היה משנה את המערך כי היה לו גיבוי ואלואיז לא יכלה להפתיע בירייה מאחור. קייט היא זו שבגללה כל זה קורה, מבן ועד דניאל, אז אני לא מבינה למה סוייר מוציא את זה על ג'ק במקום עליה.

מבט קדימה: מה יקרה בדהארמה?

סוייר וג'ולייט נתפסו וכנראה יכלאו. הם יצטרכו לספר את האמת על העתיד וזה יצטרף כנראה למה שדניאל אמר לצ'אנג והוא סוף סוף יאמין ויעלה את מיילס ושרלוט וילדים אחרים על הצוללת. עכשיו כשדניאל איננו וסוייר נתפס, זה כנראה יהיה מיילס שיתגייס לספר לצ'אנג. פרק 13 הכין אותנו לכך. הסצנה שבה פאראדיי נתפס כמשוגע ואומר לצ'אנג שמיילס הוא בנו הייתה קצת מוזרה אבל גם היא הכנה לכך שצ'אנג הולך להאמין לזה בפעם הבאה שיפנו אליו, בייחוד אם זה יהיה מיילס עצמו. והוידיאו מקומיקון? עכשיו ברור שזה לא דניאל מאחורי המצלמה. זה מיילס, או ג'ק שחוזר אליו בסערה עם היומן, או פשוט הצוות שצילם בראשית העונה את סרטון האוריינטציה של החץ. נראה בשבוע הבא. ושוב תודה ל-Get Lost Podcast על התמונות מהפרק.

5 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

ה,

לא הבנתי למה אלואיז שלחה את בנה פארדאיי לאי .

אשמח אם תוכלי לתת רעיונות.

תודה.

illan אמר/ה...

מעניין ומדליק.
אני חושב שזיהית יפה את המעורבות הגדולה של קייט בהנעת המהלכים. לא מאשימים אותה כי מתייחסים אליה כמו שהיא מתייחסת לעצמה: כזוטרה, חסרת ערך, שלא קמה לפסוק דברים חשובים אלא אם מצטרפים אליה. יש לה אופי של מנהיגה, אבל היא לא מנצלת אותו.
ואולי בצדק, כי נראה שהאינטואיציות שלה על הפנים.
גם היא מראה איך אנשים הם המשתנים, אבל מהצד השלילי של אפשרות הבחירה :-)

כרמל אמר/ה...

אנונימי, זה משהו שכולם לא מבינים. האמונה שלה בגורל ובאי כנראה מאד חזקה, ואולי האי צריך את הידע של פאראדיי וזו ההקרבה שלה... זה חולני אבל כל המשפחות באבודים הן משפחות מוזרות.

Evyatar אמר/ה...

חשוב לזכור שכל מה שקשור בזמן ומקום הוא מתשנה שלא נפסק לרגע. ברגע שאנשים מייחסים לכל דבר-שהוא מחוץ לאדם את הגורם המשנה אותוף הוא מאבד את העניין, הרי הכל תלוי בנקודת ההסתכלות של כל מסתכל, ולפי זה כל אחד פועל. ובד"כ אנשים מסתכלים על כל דבר בדיעבד. אם הייתי עושה ככה היה ככה וככה, אבל לא היה קורה ככה וככה. כאילו שזה משנה כבר, ואנשים עד שלא ינפצו את ה"מה היה יכול להיות אילו" וינסו לחיות את הכאן ועכשיו. בלי כל הפניות שיש לכל אחד, אותם החלטות ייעשו בצורה אחרת לגמרי. וגם כל צורת החשיבה תהיה אחרת. ככה אנשים לא יתחילו להסתבך בטירוף בלתי פוסק של מי הרג את מי ולמה או בכלל מה למה אנחנו נלחמים על איזה אי מוזר? איזה סגולה מיוחדת יש באי הזנוח הזה? כמה פילוסופיה מנסים עוד להמציא כאילו שזה מה שיחרר את האנושות מהחיפוש אחר עיסוק כלשהוא?! למה רוב האנשים לא יכולים לקיים שיחה רצינית, בדו שיח בד"כ יותר מכמה שניות, אם בכלל, ועל עיקר החיים של עצמם.
סדרה מצויינת. מעולם לא ראיתי אותה, אבל כנראה שהיא התחילה להזיז כמה גלגלים שחורקים מזה זמן אצל צופי המסך המשועממים. הנה יש למה לחיות. אולי בהסתברות של הפיצוץ האדיר הבא באיזה גלקסיה מקבילה שעוד לא בטוחים לגבי כמות בעלי מוח תבוני המאכלסים את הפלנטה הם המציאו במקרה הסתברותי תוכנית עוד יותר מרתקת ומסורבלת כדי להבין את משמעות החיים.

אנונימי אמר/ה...

אני חושב שדניאל זיגזג כשהוא היה פרופ', וזה מה שגרם לנזק המוחי שנרפא אח"כ באי.