יום שבת, 27 במרץ 2010

מחשבות על אב איטרנו, או "השד שיצא מהבקבוק".

אפשר לומר שבשאר העונות של הסדרה, נקודת השפל הייתה אמצע העונה: החלק הראשון של העונה בדרך כלל חשף אותנו למציאות חדשה, דמויות חדשות, נתן מעט תשובות וסיפק שאלות מסקרנות, ולעיתים נוצרה גם דרך חדשה לספר סיפור. החלק האחרון של העונה יצר עימות בין דמויות, בין ערכים, נתן עוד מנה הגונה של שאלות ותשובות, הרג דמות אהובה או שתיים והשאיר שאלות הרות גורל לעונה הבאה. רק האמצע היה, לעיתים, איטי ומשעמם. תקועים בברבור בעונה השנייה, ניקי ופאולו ושאר שיעמומונים בשלישית, בעונה הרביעית כנראה ששביתת התסריטאים הצילה אותנו, וגם פרקים 9- 11 בעונה החמישית היו איטיים למדי. אני שמח שבעונה הנוכחית, מאז השפל של "מה קייט עושה" הפרקים רק הולכים ומשתבחים, עד לפרק המבריק האחרון. הפרק הוא אולי הפרק הטוב ביותר בסדרה מלבד פרקי פתיחת עונה וסיום עונה, או לפחות בתיקו עם "הקבוע".

הפרק החזיר אלינו את טיטוס ווליבר, הלא הוא "האיש בשחור". הפרק גם מסביר ומפרט יותר על האיבה בין ג'ייקוב לאיש בשחור, ועוזר לבחון מחדש את הסצנה בה ראינו אותם לראשונה, וזה בדיוק מה שאעשה עכשיו.

ג'ייקוב וסמוקי, חשיבה מחודשת

האיש בשחור מתבונן בספינה ומאשים את ג'ייקוב בכך שהביא אנשים אל האי. הוא טוען שג'ייקוב מנסה להוכיח שהאיש בשחור טועה. הפרק הזה חשף את מהות הויכוח. האיש בשחור טוען ש"יצר לב האדם רע מנעוריו", רע מטבעו, ושניתן להשחית כל אחד. ג'ייקוב כנראה טוען שיש אנשים טובים שלא ניתן להשחיתם. לפי מה שנראה, גם מ"התקרית" וגם מ"אב אאיטרנו", בינתיים דווקא האיש בשחור מוביל. כמו שהוא אומר על האנשים שבאים לאי: הם באים, הם הורסים, הם משחיתים.

עוד הבדל הוא שהאיש בשחור משקר ומתמרן אנשים כדי להשחית אותם, בעוד ג'ייקוב דוגל באי-התערבות. מבחינתו, הוכחה אמיתית לצדקתו תהיה רק אם האנשים יהיו טובים מבחירתם, ולא על ידי שיתמרן אותם. נראה שזה השתנה עם הזמן; בפרק הנוכחי ג'יקוב וריצ'רד למעשה מייסדים את "האחרים", וג'ייקוב מחליט להשפיע על האנשים באמצעות ריצ'רד. מצד שני, בפרק הנוכחי ג'ייקוב מגונן על עצמו באלימות מפני ריצ'רד, ו-140 שנה מאוחר יותר הוא לא מנסה לגונן על עצמו בכלל, לא פיזית ולא מילולית, מפני בן. האם ג'ייקוב חזר להאמין שעדיף לא להתערב? או שיש לו תוכנית למקרה שימות, שמתממשת ברגעים אלו ממש?

באופן כללי, מדוע בכלל ג'ייקוב מביא אנשים לאי? למה הוא להוט כל כך להוכיח שסמוקי טועה? הרי ג'ייקוב אומר שכל עוד הוא חי האיש בשחור יהיה כלוא באי, כלומר זה כל מה שצריך. אז למה לסבך את זה ולקחת סיכון? באיזו זכות ג'ייקוב לוקח אנשים מחייהם ומביא אותם לאי? התשובה לדעתי היא שיש כאן יותר מסתם ויכוח. לתוצאת הויכוח הזה ישנן השלכות. האי הוא מעין נקודת מבחן לאנושות כולה: האם אנחנו טובים? בוגרים? לא אנוכיים, בלתי-ניתנים-להשחתה? נראה לי שהויכוח הזה נמשך לאורך ההיסטוריה, כשמידי פעם ג'ייקוב-תורן מנצח, ואז התוצאה היא שהאנושות מתקדמת. ומידי פעם סמוקי-תורן מנצח, והאנושות מפסידה. לדוגמא, בעקבות נצחון של ג'ייקוב תורן, מישהו גילה את האש.בעקבות נצחון של סמוקי-תורן, נוצרה מגפה עולמית. זה רומז שאולי ג'ייקוב וסמוקי פועלים מטעם ישות-שלישית כלשהי, שמפקחת על שניהם. לא סתם יש בינהם מה שנראה כמוסכמות וחוקים. זה אולי מתקשר לילד הבלונדיני שנראה ב"המחליף".

למרות שזה לא נאמר במפורש, נראה שגם האיש בשחור צריך למצוא מחליף, רק כך יוכל לעזוב את האי. זה מזכיר סיפור שקיים בכמה גרסאות, בה אדם נמצא במצב של עונש סזיפי נצחי, והדרך היחידה לצאת מהעונש היא לגרום לאדם אחר לקחת את תפקידו. לפעמים העונש הוא לחתור בסירה שחוצה שוב ושוב את אותו נהר, והדרך להמלט היא לגרום למישהו לחתור לרגע, ולברוח. לפעמים זה אל שמשכנע אל אחר להחזיק לרגע את השמיים, ועוד אינספור גרסאות.

אבל מה גרם לו להיות האיש בשחור מלכתחילה? נראה לי שהתפיסה שלו היא מה שהכניס אותו לתפקיד. כלומר רק אדם שמאמין שכולם חוטאים מטבעם (ואולי מתרץ בכך את חטאיו) יכול להפוך להיות סמוקי. זה גם יסביר למה הם ממשיכים להתווכח. סמוקי החזיק בתפיסה שלו הרבה לפני שהיה סמוקי, ובגללה הוכנס בעל כורחו לתפקיד שבו הוא בעצם כלוא ("הוא לקח את גופי, את האנושיות שלי"). כתוצאה מכך, סמוקי מרגיש מרומה ורוצה להוכיח לג'ייקוב שתפיסתו היא הנכונה. הרי אם תפיסתו נכונה, למה שייכלא בגללה?

ואם בהחלפות עסקינן, מי לדעתכם יהיו המחליפים של ג'ייקוב והאיש בשחור? אין ממש קצה חוט ברור לאף אחת מהשאלות. לגבי המחליף של האיש בשחור, אפילו ה"רעים" שבסדרה נמצאים במהלך או בסוף תהליך של גאולה, למשל בן וסוייר. אפשר אולי להמר על סעיד, שהיו לו תקופות בהן האשים את נסיבות חייו בכך שהוא רוצח, כלומר למרות שהוא טוב מטבעו הנסיבות השחיתו אותו,דבר שמסתדר עם התפיסה של סמוקי. אבל קשה לחשוב על סעיד בהקשר זה, כי מה בדיוק קורה לו? מה נשאר מסעיד שהכרנו בכלל?

גם לגבי המחליף של ג'ייקוב השאלה קשה. נראה שלג'ק יש עוד דרך ארוכה לפני שיוכל לקחת על עצמו תפקיד כזה. ג'ין וסאן גם לא נראים לי ראויים, וחוץ מזה, שיהיו כבר ביחד וזהו. דווקא המועמד המתאים ביותר כרגע הוא לדעתי הרלי, שהפך בעונה זו מאתנחתא קומית שנגררת אחרי הדמויות האקטיביות, לדמות בעלת אחריות שמניעה את העלילה, ואולי הכי פחות מבולבל מכולם.

נחזור לסצנה מ"התקרית". בעוד סמוקי מציג את המציאות כחוזרת על עצמה, כאילו "זה תמיד מסתיים באותה דרך", ג'ייקוב אומר ש"זה מסתיים רק פעם אחת, וכל השאר זו התקדמות". הדרך שלי לפרש את זה הייתה כך: ג'ייקוב וסמוקי משחקים משחק, כאשר מהלכים של סמוקי מצליחים שוב ושוב, והמשחק ממשיך. סמוקי כאילו אומר שניצחונותיו במהלכים הקטנים כמוה כנצחון במשחק הגדול. אך מה שהוא לא מודע אליו הוא שבאותו זמן, ג'ייקוב משתמש במהלכים של סמוקי כדי ליצור מהלך-על לטובתו, מהלך שיכריע את המשחק.

ואם להוסיף את המידע מהפרק האחרון, סמוקי מאמין שהאנשים שהושחתו על ידו בעבר מוכיחים שהצדק איתו. אך ג'ייקוב מתכנן מהלך-על, שכולל בתוכו דברים הקשורים בעבר, שיסיים את הויכוח ויוכיח שסמוקי טועה.

איש של אמונה, איש של אמונה, ועוד כמה אנשים של אמונה

כולם מדברים על זה שלא נקבל תשובות לכל השאלות, אבל אני שמח לגלות שהסדרה נותנת תשובות לשאלות עליהן לא חשבתי שתינתן תשובה. אני מדבר על שאלות שלא קשורות בסדרה עצמה, שהן חובקות עולם: האם חיינו נשלטים על ידי גורל, או שהכל פתוח, ומה שנראה כגורל הוא צרוף מקרים? האם יש אמת במיסטיקה או שכל האמת נמצאת אך ורק במדע? תמיד חשבתי שהיוצרים רוצים להציף שאלות אלו ולדון בהן, לתת טיעונים לכל צד, אך לעולם לא לנקוט עמדה, ואני שמח ומופתע לגלות שדווקא כן.

נושא הגורל הוכרע סופית לטובת הגורל. אפשר להגיד את זה כבר על אירועים מהעונה החמישית, ובכל מקרה, הפרק "מגדלור" הציג את זה בצורה ברורה.

בנושא המדע מול האמונה, כבר כתבתי במקום אחר שמבחינת היוצרים כנראה שהאמונה לוקחת. ג'ק, איש המדע, ששולל מיסטיקה מכל סוג, הפך מהעונה החמישית לאיש אמונה. לאחר הבהייה בים מול המגדלור, והניסוי הקטן שעשה עם ריצ'רד ומקל דינמיט, ג'ק הוא איש אמונה לגמרי. אחד אפס לאמונה.

מצד שני, היוצרים אומרים זאת בהסתייגות מסויימת לגבי האמונה- אסור שהאמונה תהיה אמונה עיוורת, שכשמה כן היא. הדוגמה לכך היא לוק איש האמונה. לוק הלך בעיוורון אחרי מי שנראה לו כגורמי סמכות; חלומות, סרטוני דהארמה, ריצ'רד, בן, כריסטיאן, ווידמור. כמעט כולם ניצלו אותו, וכנראה שלאורך כל הזמן שלו על האי הוא תומרן על ידי סמוקי. המסר הוא בערך כזה: אם האמונה שלך עיוורת, כיצד תדע שאתה מאמין בטוב ולא ברע?

הפרק הזה המשיך מבחינתי את קו המחשבה הזה. ריצ'רד אמנם מסכים לעשות את מה שהאיש בשחור אומר לו, אך רק אחרי שכנוע רב, ומשלב די מוקדם יש לו תחושה שאסור לו לעשות זאת, והוא מתווכח. למה? כי רצח זה רע, וזה מה שהוביל אותו לכאן מלכתחילה. כי זה פשוט לא מסתדר לו עם תחושת המוסר הטבעית שבכל אדם. כתוצאה מכך, הוא שוכנע מאוחר יותר על ידי ג'ייקוב, כי דבריו היו הגיוניים ומוסריים בעיניו. מה זה אומר? שהבחירה של היוצרים היא באמונה, בתוספת ספקנות בסיסית. לפני שאתה מחליט על גורם מסויים שהוא הטוב, או האל, ושתלך בעקבותיו באמונה, תפעיל קצת את הספקנות כדי לבדוק שהוא באמת טוב: האם מה שהוא מבקש הוא טוב?

עוד אנשים שמעניין לחשוב על גישתם לאמונה הם: סוייר, שנראה שמאמין שאלוהים קיים אך הוא רשע, כזה שנותן הזדמנות שנייה למענה-רוצח-ילדים כמו סעיד, אך לא לג'ולייט. סעיד, שלא ירדתי לעומקו מבחינה זו: הוא אמנם מתפלל כמה פעמים בסדרה, ולפני מותו (הזמני?) הוא ממלמל על העונש שצפוי לו בעולם הבא. אך שאר התנהגותו היא של אתאיסט, שמאמין רק במה שהוא רואה. לא סתם אתאיסט אלא חסר עכבות מוסריות, מלבד נקיפת מצפון קלה פה ושם.

גם הרלי מעניין: לא יודע מה השקפתו הדתית, אבל הוא בהחלט אדם שנוטה להאמין במיסטיקה. ולמרות שהוא נאיבי לעיתים, אני לא רואה איך האיש בשחור מתמרן אותו כמו שתמרן את לוק. כי להרלי יש גם ספקנות בסיסית, ויכולת לזהות את הטוב והרע בעצמו, על ידי חוש כלשהו. מה ג'ייקוב אמר ממש בפרק זה? "אני רוצה שידעו להבדיל בין טוב ורע בעצמם". אמרתי כבר שהרלי הוא המחליף של ג'ייקוב?

ועכשיו לפרק, אבל באמת

הסיפור של ריצ'רד ואיזבלה הוא סיפור חוזר בסדרה, בו זוג אוהבים מופרד זה מזה בכח. בין דזמונד ופני הפריד המרחק, בין ג'ין וסאן הפריד הזמן עצמו, ובין ריצ'רד ואיזבלה מפריד המוות- שניהם נמצאים בעולמות שונים. לא רק זה, ריצ'רד אפילו לא יכול למות כדי להתאחד עם אהובתו- הוא מאמין שהיא בגן עדן ושאם ימות יגיע לגיהנום, כך שמבחינתו בכל מקרה לא יזכה להיות איתה, בעולם הזה או הבא.

נראה שהדת בחייו הישנים של ריצ'רד קשורה יותר באיזבלה מאשר באלוהים. הקריאה בתנ"ך באנגלית קשורה לכך שרצה לנסוע עם איזבלה לארה"ב. הצלב הוא יותר מזכרת מאיזבלה מאשר סמל דתי. לכן נראה לי שגם בקשת המחילה קשורה ברצון להיות איתה, לא ברצון לקבל מחילה.

נכון, התנגשות הסירה בפסל הייתה קטע לא אמין, אבל: מה שהפיל את הפסל לא היה בהכרח הספינה, אלא הגל העצום, הצונמי, שנשא אותה. פסלים בסדר גודל כזה הם בדרך כלל חלולים מבפנים, ולא נועדו לספוג מכה כזו. מצד שני, הספינה לא אמורה להיות מלאה דינמיט, חומר בלתי יציב בעליל?

סמוקי הורג את אנשי הצוות כמעט מיד, אך חס על חייו של ריצ'רד לאחר שבחן אותו. נראה לי שהסיבה היא שג'ייקוב הביא את הספינה לאי בשביל להביא את ריצ'רד, וזהו. שאר האנשים בספינה לא היו חשובים לג'ייקוב. מסיבה זו, סמוקי יכל להרוג אותם אך לא את ריצ'רד.דבר נוסף הוא שכנראה כדי להוכיח את צדקתו, סמוקי רוצה להשתמש דווקא באנשים שהובאו לאי על ידי ג'ייקוב. ג'ייקוב מביא לאי אנשים טובים בעיקר, וכדי להראות לו שהוא טועה צריך להשחית אותם. אין שום חוכמה בלהשחית את הקצין וויטפילד, המושחת ממילא.

במהלך הפרק, ריצ'רד ניצל ממוות בטוח שלוש פעמים: הראשונה, כשהוא נמכר לעבד. השנייה, כשהקצין כמעט הורג אותו וסמוקי מתערב. השלישית, כשסמוקי עצמו עומד להרוג אותו אך מוותר, כנראה בעקבות העובדה שריצ'רד הובא על ידי ג'ייקוב. בנוסף, ריצ'רד מציע למכור את עצמו שלוש פעמים: בראשונה לרופא תמורת התרופה, בשנייה למאגנוס האנסו תמורת חייו, ובשלישית לג'ייקוב.

נראה שקלף המיקוח העיקרי של סמוקי הוא שבעזרתו תוכל לראות שוב אדם יקר לך (ברוב המקרים מדובר על אדם שמת). או שסמוקי לא מתכוון לקיים את הבטחתו, או שהוא מתכוון להתחזות לאדם היקר לך, או שכמו בכל "עסקה עם השטן" צריך לשים לב לאותיות הקטנות. יש שתי דרכים לאחד אותך עם אדם יקר שמת. אחת מהן היא להחזיר את האדם לחיים, השנייה היא להרוג אותך. מן הסתם, הדרך השנייה הרבה יותר קלה לסמוקי.

נראה גם שכוחותיו של ג'ייקוב מוגבלים, הוא לא יכול להחזיר את איזבלה לחיים ולא יכול להבטיח שריצ'רד יגיע לגן עדן. אולי יש דברים שאין ביכולתו לעשות ואולי הוא לא רוצה לעשות דברים כאלו מתוך עיקרון. מהכרותנו המצומצמת, נראה לי שזו האפשרות השנייה.

משל הבקבוק של ג'ייקוב הסביר מהו בעצם האי ומה קורה, אבל כמו שכתבה כרמל מה זה אומר על הפלאש-הצידה? זה שהאי מתחת למים- האם הפקק נשבר והרוע נמלט? או שהרוע חוסל ולכן אין צורך בפקק? עולם הפלאש הצידה לא נראה מלא רוע במיוחד, כלומר לא נראה שהרוע נמלט. הוא גם לא נראה חסר רוע במיוחד. בפרק הזה הגענו לנקודת האמצע של העונה, ויש לי הרגשה שסיימנו את ההכרות עם עולם הפלאש-הצידה, והאירועים בו יהפכו להיות יותר מרכזיים, ואולי יענו על שאלה זו ויסבירו מהו העולם הזה, ומה קרה בו לאי.

ועוד כמה נקודות קטנות:

· בפלאשבק של אילנה, ג'ייקוב אומר שיש שישה אנשים עליהם היא צריכה להגן. זה קורה הרבה לפני ההמראה של טיסה 316, וכנראה לפני מותו של ג'ון לוק. מאוחר יותר, אילנה אומרת לסאן שנותרו רק שישה מועמדים. אז או שלוק מעולם לא היה מועמד, או שיש פה משהו לא מובן...

· העמוד בתנ"ך של ריצ'רד פתוח בבשורה על פי לוקס, פרק 4. הנושא הכי רלוונטי בפרק הוא בכך שהשטן מנסה את ישו, בין היתר השטן מציע לישו לשלוט בעולם אם ישתחווה בפניו. קצת מזכיר את האיש בשחור שמנסה את ריצ'רד בפרק זה. הפרק בברית החדשה עוסק גם בריפוי חולים והוצאת שדים, שגם מתקשרים לפרק זה בסדרה.

· האבן הלבנה- נראה לי שזה סוג של חוק במשחק בין ג'ייקוב וסמוקי. אדם שמביא לסמוקי אבן לבנה כאילו אומר "אני בצד של ג'ייקוב"/ "נקודה לטובת ג'ייקוב", משהו בסגנון. כנראה שגם להפך.

2 comments:

אנונימי אמר/ה...

GOOD or BAD
turn out all the bad guys from the oceanic 815 are with locke
kate-killed her father
sayid- we know
sawyer con man killed the man he
think con his mom
jin- was working as gangster for his father in law
tell me who's your friends and i tell you who you are!!!!!

ביצ'ר אמר/ה...

סיפור הרקע של ריצ'ארד הזכיר עלילה של טלנובלה צ'יזית במיוחד (והספרדית תרמה לא מעט לתחושה).

כמעט כל סיפורי הרקע הטראגיים משהו של הדמויות מקוריים ומעניינים יותר.

ואגב, תיאוריה שלי לגביי הסיידווייז--

אחריי שהאי שוקע והלוסטיז שלנו מקפחים את חייהם, בעולם מקביל או מציאות חלופית, קורה אירוע שמפגיש את כל הדמויות (הגרסא האלטרנטיבית)- טיסת 815 של אושיאניק, שאינה מתרסקת.

הזמן עובר לו, הדמויות נפגשות פה ושם זה עם זו, חלקן נקשרות (כמו שקרה על האי, באופן שונה) ו... עם הזמן מתחילות הדמויות להזכר במה שקרה ללוסטיז על האי, למרות שמעולם לא התרסקו. הטיסה והמפגש גורמים להתעוררות הזכרונות (או פיסות התודעה של הלוסטיז) אצל הדמויות.

כך שבסוף הסדרה, הלוסטיז אמנם מתים, אבל ממשיכים לחיות, או זכרם, לפחות, בתודעה של הדמויות המקבילות שלהם.