תגובה ראשונית לסוף

האבודים נמצאו אבל נראה שהמעריצים נותרו אבודים כעת. פרק הסיום הרגיש קצת כמו הסדרה כולה עבורי: אהבתי מאד את הדרך, שנאתי את הסיום. התרגשתי, בכיתי בייחוד כשאהרון נולד וכשסוייר וג'ולייט נפגשו. אבל לטוויסט הזה לא ציפיתי: המציאות המקבילה היא עולם המעבר, עולם הביניים בדרך לגן עדן? היוצרים ממש צחקו עלינו, על התיאוריות שהיו לנו בעבר על האי, הם פשוט מימשו את זה במציאות המקבילה. ג'אגהד לא יצרה את המציאות המקבילה, כמו שדניאל תכנן, למיטב הבנתי. פשוט אחרי שהם מתו, כל אחד בזמן שלו - ומתישהו אחרי שנים רבות גם הרלי וסוייר וכל מי שלא ראינו מת, מת מתישהו (כמו שכריסטיאן אמר "אין בדיוק עכשיו, או כאן") - ואז הם הגיעו לעולם המעבר שבו הם עוברים תיקון לדמות שלהם. בדיוק מה שחשבנו שהם עושים על האי כל השנים הללו. זה היה עולם שבו הם בחרו קצת אחרת ומי שסיים את התיקון "התעורר" וידע אבל שמר את זה בסוד מהאחרים. נראה שמלבד אלואיז גם ברנרד (ורוז) ידע. ועד שלא משלימים את התיקון הזה הם לא מוכנים לעבור הלאה, בגלל זה אנה לוסיה לא הייתה מוכנה. ואלואיז חשבה שדמונד לא מוכן אבל הוא היה מוכן, והוא הבין, והוא הלך להעיר את כל מי שרלוונטי, את כל מי שחשב שיש לו משהו לא פתור, אבל הגיע הזמן לזוז הלאה.

בגלל זה חוויית כמעט מוות במציאות המקבילה היא ממשק מגע עם האי, "החיים האמיתיים" מהם באו. והם שיחקו כאן הפוך על הפוך - אנחנו חושבים שכשאנחנו נולדים בעולם אנחנו לא זוכרים את חיינו הקודמים כנשמה. פה הם הציגו זאת כך שבעולם המעבר אנחנו לא זוכרים את חיינו האמיתיים בעולם ונאלצים לעבור אותם שוב בתקווה שהפעם נבחר אחרת ורק אחרי התיקון נתפלג לגיהנום/גן עדן (אם יהיה תיקון). כל אחד קיבל בעולם הזה את מה שהוא רצה לפתור - לראות את נדיה מאושרת, להתחתן עם הלן, להיות אבא טוב לאלכס וכו'. וכשהאיש בשחור הבטיח לכולם שיתן להם את מבוקשם הוא לגמרי התכוון לזה, הוא רצה להמית אותם ושם הם כבר יעברו דרך כל מה שהם צריכים ורוצים.

אנחנו מבינים שהעולם המקביל הוא עולם מעבר לזמן גם מהשיחה בין הרלי לבן מחוץ לכנסיה (אגב זו אותה כנסיה שמתחתיה יש את תחנת הפנס), אנחנו מבינים שהם שלטו באי זמן רב אחר כך והיה כיף. ואולי הרלי איפשר לאי להיות גלוי, ואולי סוייר קייט וקלייר באו לבקר בחופשות. ומה עם משולש האהבה? בגן עדן קייט עם ג'ק אבל הם השאירו את זה פתוח שבמציאות אחרי שהם ניצלו מהאי אולי קייט וסוייר, ששניהם איבדו את אהוביהם, חיו יחד? זה היה פתון מתוחכם להשאיר אותה עם שניהם. אני מזכירה לכם שעדיין יש לנו 20 דקות של עלילה לקבל במתנה מהיוצרים על הדיווידי של עונה 6 ואני בטוחה שזה מה שנראה שם.

אבל פ'ר? לא אוהבת את הסיום. אני מבינה שזה סיום מתאים לעניין של המציאות המקבילה אבל זה מחורבן וכמעט כל מעריץ של אבודים חשב על טוויסט יותר מעניין בעיני. אפילו תאוריות כמו "העולם בלופ" או כל פתרון שכרוך במסע בזמן ופיזיקת קוונטים היו נאים יותר בעיני אבל הסיום היה מיינסטרימי ונוצרי, לא בשבילנו המעריצים הכבדים. בכנות, בא לי לראות עכשיו מחדש את כל 5 העונות הראשונות ואיזה 3 פרקים נבחרים מעונה 6 ופשוט להתעלם מכל השאר. לא אכפת לי תשובות, אשיב אותן לעצמי, יהיה לי יותר כיף לעשות פודקאסטים של מילוי חורים עם דברים שלא מסתדרים בעונות קודמות, ויש הרבה כאלה. זה יעסיק אותי עוד שנה שלמה, לא? וזה יותר מעניין מהסיום עצמו, לא אכפת לי, הדרך עדיין הייתה קסומה. ואולי זה ככה בחיים, הדברים יפים יותר כשהם פתוחים והניסיון לסתום/לפתור אותם, ליפול לאפשרות אחרת מתוך רבות, הוא סוג של מוות קטן.

הדבר היחיד הגאוני והמתבקש הוא סצינת הסיום הסודית, זו שאולי מתיו פוקס ידע תמיד מה יהיה בה כמו שאמר לעיתים בראיונות, זו שהמפיקים ידעו שהם רוצים לסיים בה את הסדרה מהרגע שנוצרה - ג'ק, באותו מקום שבו הוא התעורר, עוצם עין וסוגר מעגל עם העין שנפקחה בפרק הראשון.

זו הפעם האחרונה שאני כותבת כאן, אבל זה לא הסוף. אתם מוזמנים להרשם לערוץ היוטיוב שלי, שבו אמשיך לעשות פודקאסטים גם אחרי הפינאלה. יש לי חומר רב מהביקור בהוואי שטרם ערכתי, כולל ראיון עם הקפטן של ספינת הקהנה מעונה 4 וטיולים בלוקיישנים האהובים עלינו, ונראה לי שבקיץ אראה את הסדרה מההתחלה ואעשה סדרת פודקאסטים של תשובות לכל השאלות שנותרו למעריצים - איך זה נראה אחרי הסוף ומהן האפשרויות לפרש ולהבין את זה בעצמנו.

להתראות בינתיים. וכמו שמשינה אומרים, "זה לא נגמר, זה רק הסוף". *דמעה*