מחשבות על החבילה

כרגיל אחרי פרק מצויין ומלא מיתולוגיה כמו "אב איטרנו", קיבלנו פרק ככה-ככה: קצת זריקות עצם מבחינת מידע נוסף, דרמה סבירה, אבל בסך הכל- הזזת כלים מצד אחד של הלוח לצדו השני, והכנה לפרק החזק הבא. חוץ מזה, זה היה גם פרק על ג'ין וסאן, שהפרק היחיד שלהם שהדהים אותי היה "ג'י יון", וגם אז זה לא היה בזכות הדרמה אלא הטוויסט המצויין.

כתוצאה מזה, בטור הקרוב אני אתייחס מעט מאוד למה שקרה בפרק עצמו, אלא באופן כללי על מה שקרה עד כה בעונה (שמתם לב שעברנו את האמצע בשבוע שעבר?), ולמה שלדעתי הולך לקרות. אל דאגה, אני לא מתבסס על ספויילרים...

על הפלאש הצידה, או "מרגיש כמו בסרט גודזילה"

הפלאש הצידה לא סיפק מבחינתי יותר מידי, אך היה מצופה בהרבה אירוניה. בסיפור הזה, ג'ין כביכול נענש על מה שעשה בסיפור המוכר לנו: במקום לגרום למותו של ג'יי לי, שניהל רומן סודי עם סאן, הפעם ג'ין הוא זה שמנהל רומן סודי עם סאן, ואביה של סאן הוא זה שמנסה להרוג אותו מאותה סיבה. המכס למעשה מציל את חייו של ג'ין, כי הסיבה היחידה שג'ין ניצל היא שקימי רצה לקבל את הכסף לפני שהוא הורג את ג'ין.

מסקרן לדעת שבקו-זמן זה ג'ין לא עקר. האם בקו הזמן שהכרנו האי פותר בעיות אשר לולא האי לא היו קיימות מלכתחילה? עוד דבר שנזכרתי בו במהלך הצפייה הוא נושא האברים החסרים. במהלך חמש עונות הופיעו המון דמויות אשר אחד מאבריהם חסר: לוק-תורם-הכליה, מונטנד-כרות-היד, החוואי שהסגיר את קייט בעל היד התותבת, האוסטרלית שהסבירה להרלי על המספרים- בעלת רגל תותבת, וכמובן, מיקאיל הציקלופ. ולא חסרים עוד.

שובו של מיקאיל בפרק זה (והפעם- עם ראייה תלת מימדית) גרם לי לחשוב האם זו המשמעות של קו זמן זה? האם בקו זמן זה כל מה שחסר בקו הזמן השני נמצא במקומו? המשכתי להרהר בעניין עד שמיקאיל חטף כדור בעין והרס לי הכל. גם בפעם הקודמת שמיקאיל מת זה היה בצורה שמאוד הזכירה את סיפור הציקלופ מהאודיסאה- אנשיו של אודיסאוס מצליחים להתגבר על ציקלופ שכלא אותם במערה, על ידי כך שהצלף הטוב מבינהם יורה חץ לתוך עינו היחידה של הציקלופ. בפעם הקודמת שנהרג זה היה מחץ, על ידי דזמונד, והפעם זה כדור בעין, ממש כמו בסיפור.

אגב מיקאיל ומיתותיו המשונות, מיקאיל מת כמה פעמים בסדרה, עוד לפני שהתפצלנו לקויי זמן. האם מיקאיל הוא ה"זומבי" הראשון שפגשנו בסדרה?
ועוד משהו קטן, מבין הדמויות שקיבלו פלאש-הצידה, ג'ין הוא היחיד שלא בוהה במראה באף שלב. האם זה רמז?

על האי המרכזי במחנה סמוקי, או "חצים בוערים? זה כל כך 1954!"

האיש בשחור אומר לג'ין שהוא צריך את כל המועמדים כדי לעזוב. אני לא מאמין לו שהוא מתכנן לעזוב איתם, אלא יותר באמצעותם. אם המועמדים הם אלו שאמורים להחליף את ג'ייקוב בלשמור על האיש בשחור כלוא באי, השערה הגיונית היא שהוא מתכנן להרוג אותם ולעזוב. ממה שידוע לנו כרגע הוא לא יכול להרוג מועמדים, לפחות לפי הילד הבלונדיני המסתורי. אולי אם כולם מצטרפים אליו מרצונם הוא יכול להרוג אותם. אולי במצב כזה הוא אפילו לא צריך.

האמירה של סעיד לגבי חוסר תחושה מעניינת מאוד. לא רק כי היא מסבירה לנו על המצב בו סעיד נמצא וכיצד הוא מרגיש (ומסבירה את אדישותו בפרק מלפני שבועיים, כשקלייר תקפה את קייט), אלא גם כי היא אומרת ההפך: יש בסעיד עדיין מספיק מעצמו כדי להרגיש שמשהו חסר, שמשהו לא בסדר איתו. כלומר סעיד, עמוק בפנים, מאוד עמוק, הוא עדיין סעיד. גם קלייר. זה לא מובן מאליו שהם יעשו את מצוותו של האיש בשחור, אבל הם כן קלים להשפעה שלו. אולי זה עוד הפיך.

הנה איך שאני מבין את ה"זומביות": הקורבן מאבד תחושה של שמחה, כאב, עצב, כעס, נקמה, תחושת מטרה בחיים ואולי אף את תחושת הזמן. עם הזמן אתה מוצא פחות ופחות סיבות לזוז ממקומך, אלא אם כן האיש בשחור מצא את הנקודה היחידה שיכולה להניע אותך: אצל קלייר זה אהרון, ועכשיו זה התחלף בנקמה בקייט. אצל סעיד זו נדיה. לדבר איתם על כך שיפגשו בקרוב עם יקיריהם, זה "למתוח להם את הקפיץ", לתת להם חיות מסויימת, זמנית.

האיש בשחור אומר שזה שסעיד לא מרגיש כלום זה טוב, כי זה מכין אותו לבאות. מן הסתם האיש בשחור ישתמש בסעיד כפי ששאר האנשים השתמשו בסעיד- ככלי נשק, כמי שיעשה בשבילם את העבודה המלוכלכת, שמייסרת את מצפונו של סעיד מאוחר יותר. האם יש לסעיד עדיין סיכוי להתעורר?

נראה שבחמישים שנה ומשהו ווידמור שינה סגנון, וחיצים בוערים זה כבר לא הקטע שלו, אלא חיצי הרדמה. יכול מאוד להיות שהזהירות הייתה בגלל שהיו שם מועמדים, ויכול להיות שמדובר בעיקרון של הצוות של ווידמור. אם מדובר באפשרות השנייה, זה מעלה תהיות לגבי מי אחראי לערימת הגופות באי ההידרה. הרי זה לא סמוקי, שלא ממש יכול "להפוך לענן עשן ולהזיז ת'תחת שלו לאי ההידרה". אז מי או מה הרג אותם ולמה?

אם כבר מדברים על ווידמור, פתאום חשבתי על זה שהצוללת של ווידמור הגיעה לאי בקלות יחסית. מעבר לעניין הבסיסי של למצוא את האי- עצם ההגעה בשלום ייחודית- לא מטוס שמתרסק, לא ספינה שנהרסת בסופה... אמנם לפידוס הצליח לנחות על האי, פעמיים, אך בקושי רב. אולי עכשיו שג'ייקוב מת יותר קל למצוא ולהגיע אל האי?

בפגישה בין האיש בשחור לווידמור, ווידמור אומר שמה שהוא יודע על האיש בשחור נובע ממיתוסים, אגדות וסיפורים ליד המדורה. בעיקר בעקבות הפרק הקודם, אני ממשיך לשאול את עצמי מה האחרים ידעו על האיש בשחור? מה ריצ'רד סיפר להם, אם בכלל? מה ג'ייקוב סיפר לריצ'רד? האם המטרה המודעת שלהם היא לשמור על האיש בשחור כלוא (הם הרי "האנשים הטובים", והוא זה שאומר שאין אנשים טובים...) ? העובדה שחלק מהאחרים שבמקדש הצטרפו לאיש בשחור אומרת לי שלא כולם ידעו על קיומו, אבל ייתכן שלווידמור יש יותר ידע מל"אחר" הממוצע.

במחנה החוף, או "עכשיו היא לא מדברת אנגלית? אנחנו אמורים להאמין לזה?"

אילנה בטוחה למדי שהרלי יצליח להחזיר את ריצ'רד. אולי היא יודעת על יכולותיו של הרלי. אולי ג'ייקוב סיפר לה על יכולותיו של הרלי, מה שאומר מבחינתי שזו מתנה מג'ייקוב, וחלק מהתוכנית הגדולה שלו.

בפגישה עם סאן, האיש בשחור ממשיך במשחק הקבוע שלו- להבטיח לאדם שיאחד אותו עם אדם אהוב, חי או מת, במידה ויצטרף אליו. את קלייר עם אהרון, את סעיד עם נדיה, את ריצ'רד עם איזבל, את ג'ין עם סאן. אני צופה בעייה די רצינית בנושא זה עם ג'ק. אני מזמן חושב שהסיבה האמיתית שג'ק בא לאי אינה כדי לעזור לכולם, או כדי לרפא את עצמו, כמו שטען בהזדמנויות שונות. הוא בא כי הוא מאמין שבאי ימצא את אביו.

ג'ק ראה את אביו בימיו הראשונים באי, אך ג'ק של אותו זמן, שהיה עדיין ספקן ומדעי, פסל זאת על הסף כהזיה בלבד. עזיבתו של ג'ק את האי משנה את התמונה- הוא רואה אי שלם נעלם לנגד עיניו. זהו, אי אפשר לטמון את הראש בחול יותר ולהגיד שאין מסתורין בעולם. במהלך שלוש השנים מחוץ לאי, בהדרגתיות, ג'ק הולך ונעשה מאמין. בשלב מסויים הוא רואה את אביו בלובי של בית החולים. כשלוק הגיע לבית החולים, ג'ק לא ממש אהב את הרעיון של לחזור לאי, אבל אז לוק אמר משהו על כך שראה באי את אביו של כריסטיאן. יותר מאוחר באותו לילה ג'ק יצא לטיסה הראשונה שלו. בגלל זה נראה לי שזה הטריגר האמיתי של ג'ק לחזור לאי.

לדעתי, בשלב מסויים האיש בשחור יציע לג'ק את אותה עסקה, והאמת? אני לא יודע מה תהיה התשובה של ג'ק. בין אם כרסטיאן היה עוד התגלמות של האיש בשחור, או גורם שלישי כלשהו, אני לא יודע איך אפשר לסיים את הסדרה בלי סצנה כזו. אבל יש מצב שהיוצרים חולקים עליי. חוצפנים.

ג'ין והצוות של ווידמור או "אולי היית צריך להביא שכירת-חרב ולא שחקנית גרועה"

דבר שמסקרן אותי לגבי "חדר 23" הוא שאחת השורות שמופיעות שם היא "אלוהים אוהב אותך כפי שאהב את ג'ייקוב". (למעשה, בפעם בה הופיעה השורה הזו, בפרק "לא בפורטלנד", הייתה אחת הפעמים הראשונות ששמו של ג'ייקוב הוזכר בסדרה). אבל אם הדהארמה הם אלו שעשו את הסרטון, מה הקשר שלהם לג'ייקוב? האם גם הבכירים בדהארמה היו קשורים לג'ייקוב? העונה הנוכחית די אומרת שכל מי שמגיע לאי מגיע כי ג'ייקוב הביא אותו, וזה בעצם כולל את הדהארמה. אולי האחרים קיימים למטרה מסויימת והדהארמה למטרה אחרת, ומבחינת ג'ייקוב הם לא היו אמורים להיות אויבים.

ההערה של זואי "אולי היית צריך להביא שכירת-חרב ולא גיאו-פיזיקאית" הזכירה לי את האמירה של נעמי לגבי פאראדיי, שארלוט, מיילס ולפידוס. לגבי הרביעייה התברר מאוחר יותר שיש לכל אחד מהם יכולת שחשובה להבנת האי, ושלושה מהם גם נולדו/גדלו על האי. כנראה גם היותה של זואי גיאופיזיקאית חשובה להמשך (תכף אגע בזה), ואולי גם לה יש קשר לאי, למרות שאני לא רואה איך יהיה זמן לזה.

ווידמור אומר לג'ין שאם "הדבר הזה" ישתחרר, כל מי שהכרנו ואהבנו פשוט יפסיק להיות- קצת מזכיר את האמירה של אלואיז הוקינג לדזמונד בעונה השלישית "אם לא תגיע לאי ותלחץ על הכפתור ההוא, כל אחד ואחד מאיתנו מת!". האם יש קשר בין האמירות? ריצ'רד טוען שהאיש בשחור מעוניין שכל מי שעל האי ימות. אולי הלחיצה על הכפתור בברבור היתה אחד הדברים ששומר על האיש בשחור כלוא?

נחזור לרגע לזואי, שתחקרה את ג'ין לגבי "כיסי אנרגיה" על האי. אנחנו מכירים כמה כיסים כאלו: היה אחד בברבור, שקשור באלקטרומגנטיות, ורדזינסקי ראה בו מקור לאנרגיה בלתי-מתכלה. הוא התעקש לקדוח למרות סימני אזהרה, וכולנו יודעים איך זה נגמר. בערך. וישנו כיס של "חומר אקזוטי" בסחלב, שקשור במסע בזמן, לגביו צ'אנג החליט להפסיק את הקדיחה ולהנות רק חלקית מפירותיו- תחנת הסחלב כנראה עסקה בעיקר בלהעביר ארנבים שברירי שנייה לעתיד. אפשר גם להוסיף כיס של גז בסופה שמספק אנרגיה לכל האי, (אה, כן, הוא גם יכול להרוג את כולם), ואולי אפילו המעיין במקדש קשור בכך.

זה מתקשר לויכוח בין ג'ייקוב וסמוקי. בשבוע שעבר פירשתי את הויכוח בינהם כמעין מבחן בגרות לאנושות- האם אנחנו טובים, בוגרים, לא-אנוכיים? עכשיו נראה לי שאני מצמצם את השאלה: האם כששמים לנו מול העיניים משהו שלא נועד לנו, שאיננו מסוגלים להתמודד איתו, שאנחנו אמורים לשמור עליו אך לא להשתמש בו, או אולי להשתמש בו במידה ולא לחפור לתוכו יותר מידי- האם נעמוד בפיתוי? אם תרצו, זו פשוט חזרה על סיפור אדם וחווה.

האי מלא בנקודות שמבטיחות דברים אותם אנחנו רוצים- אנרגיה אינסופית. מסע בזמן. ריפוי. בחלק מהנקודות האנשים בחרו להסתפק במועט ולהמנע מהסכנה, כמו בסחלב. אולי גם במקרה של המעיין, החופרים הבינו בזמן שהמשך חפירה תביא אסון, ולכן הסתפקו במעיין שלפעמים מרפא ולפעמים ממית, ולפעמים הופך לזומבי. אם היו ממשיכים לחפור, אולי הייתה תוצאה דומה ל"תקרית".

ייתכן למשל שהמצרים שהיו באי גילו בו תכונות שקשורות להחייאת מתים, אך לא עצרו בזמן את המחקר שלהם, ובכך לא קיבלו את מבוקשם, אבל נוצרו כל מיני תופעות ביניים: לחישות, זומבים... וגם זו סוג של "תקרית". וכשאתה גורם ל"תקרית" אתה בעצם מוכיח את צדקתו של סמוקי- "הם באים, הם הורסים, הם משחיתים". אתה מוכיח ש"יצר לב האדם רע מנעוריו". אולי אתה לא רק מוכיח את צדקתו אלא אתה ממש גורם לו להיות קצת פחות כלוא.

ולכן היה כה חשוב שדזמונד יהיה באי. הסכנה האמיתית מפניה שמר הברבור (שלא בידיעתם של אנשי דהארמה) לא הייתה בריחת האנרגיה, אלא בריחת סמוקי. ואם אתם חושבים שזו תיאוריה מופרכת, מחר אני מפרסם תיאוריה עוד יותר מוזרה, תהיו מוכנים. חג שמח.